אישה שפוטרה לאחר 9 חודשי עבודה תבעה פיצויים וזכויות סוציאליות בטענה שהמעסיקה פיטרה אותה כשהייתה בהיריון. טענת החברה כי ידעה על ההיריון רק חודשיים לאחר הפיטורים לא הועילה והיא חויבה לשלם לאישה כ-87 אלף שקל.
האישה החלה לעבוד בפברואר 2010 בחברת “ג’ו פרלוב, יוזמות חינוכיות” – העוסקת בין היתר בליווי בני נוער יהודים מרחבי העולם המשתתפים בפרויקט “תגלית”, וסיימה את עבודתה לאחר 9 חודשי עבודה בלבד, זמן קצר לאחר שנקלטה להיריון.
לטענת העובדת, מיד לאחר שסיפרה לממונים עליה כי היא בהיריון בחודש השני או השלישי, היא הוצאה ל”חופשה ללא תשלום” והובטח לה כי תוחזר לעבודה בתוך חודש. ואולם, כשביקשה לחזור לעבודה כעבור חודש, החברה הודיעה לה כי אין בה עוד צורך.
בתביעה שהגישה לביה”ד האזורי לעבודה בבאר שבע באוגוסט 2012, טענה העובדת כי החברה בחרה לפטרה בהיותה בהיריון ללא שקיבלה היתר לכך ממשרד התמ”ת (הכלכלה), בניגוד להוראות חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
התובעת הוסיפה כי החברה לא הסתפקה בפיטוריה שלא כדין, אלא שהיא גם עשתה זאת ללא מכתב פיטורים וללא הודעה מוקדמת, במטרה להתחמק מתשלום זכויותיה. התובעת העמידה את תביעתה על סך 135,015 בגין פיצויים על הפרת חוקי העבודה, פיצויים עונשיים, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, אובדן הכנסה, אי קבלת דמי לידה וזכויות נוספות.
הנתבעת טענה כי התובעת מעולם לא הודיעה לה שהיא בהיריון, וכי היא זו שביקשה להתפטר עם תחילת שנת הלימודים השלישית שלה לתואר ראשון. היא גם הכחישה שהתובעת אי-פעם דרשה לשוב לעבודה.
לשיטת הנתבעת, מאחר שהתובעת עבדה אצלה 9 חודשים בלבד ולא השלימה שנה, היא גם כך לא זכאית לפיצויי פיטורים או דמי הבראה. ולמעשה, לטענתה היא אינה מחוייבת לשלם לה דבר.
ידעה על ההיריון?
השופט יוחנן כהן בחן את הראיות וקבע כי התובעת פוטרה ולא התפטרה, וכי הנתבעת גילתה שהיא בהיריון כחודשיים לאחר הפיטורים. ואולם, המחלוקת בדבר מועד הידיעה על ההיריון, ציין השופט, היא מחלוקת חסרת משמעות.
ברגע שהנתבעת ידעה על ההיריון, ובהתחשב בכך שלא קיבלה היתר מהממונה לפטר את העובדת, היה עליה לפעול להשבתה. משלא עשתה כן מדובר בפיטורים שלא כדין.
השופט כתב בפסק הדין:
“החובה לקבלת היתר לפיטורים נובעת מעצם היותה של העובדת בהריון במועד הפיטורים, ואינה תלויה בידיעתו של המעסיק על כך”.
לפיכך, השופט קיבל את מרבית רכיבי התביעה וחייב את החברה לשלם לעובדת פיצוי של 87,160 שקלים, בתוספת הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
מדובר בפסק דין תקדימי ושנוי במחלוקת, שוודאי עתיד להיבחן בערעור ע”י בית הדין הארצי. על פי קביעה זו, גם במקרה של פיטורי עובדת בהריון, בעת שהמעביד לא ידע על כך, מוטלת עליו החובה להשיב את העובדת חזרה לעבודה, או לחלופין לקבל היתר בדיעבד לפיטוריה.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עו”ד שי אדרי ממשרד הלפגוט אדרי ושות’ העוסק בדיני עבודה.
באדיבות אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
www.psakdin.co.il
