דיני עבודה

ביה”ד: חילופי מעסיקים אינם עילה לתשלום פיצויי פיטורים

שלושה עובדים שהועסקו ברשת עתיד שניהלה בית ספר ביישוב חורה טענו כי עליה לשלם להם פיצויי פיטורים וזכויות נוספות לאחר שהניהול עבר למועצה המקומית. התביעה נדחתה

השופט יוחנן כהן דחה לאחרונה תביעה שהגישו שלושה עובדים המועסקים בבית הספר “אלנור” ביישוב חורה. עד לסוף אוגוסט 2015 מעסיקתן היתה “רשת עתיד” שניהלה את בית הספר. במועד זה עבר הניהול לחברה הכלכלית לפיתוח חורה, והם המשיכו בתפקידם. העובדים טענו כי מאחר שרשת עתיד לא הציעה להם עבודה חלופית במועד המעבר היא למעשה פיטרה אותם ומגיעים להם פיצויים, אך השופט הבהיר שמשלא היה כל שינוי בתנאי העסקתם, הם אינם זכאים לפיצוי.

רשת עתיד סיימה את הפעלת בית הספר בעקבות יציאת הרשות המקומית למכרז להפעלת בית הספר. עתיד ומשתתפת נוספת הגישו פעמיים עתירות מנהליות כנגד שני מכרזים שפרסמה המועצה המקומית חורה, והדיון בעתירות נמשך אל תוך פתיחת שנת הלימודים תשע”ו. בנובמבר 2015 ניתן פסק דין שקבע את רשת “עמל 1” כזוכה במכרז.

ואולם, בשל התנגדות משרד החינוך להעברת בעלות בבית הספר במועד כה מאוחר, הודיעה הרשות המקומית למשרד החינוך ולמשתתפות המכרז כי היא זו שתפעיל את בית הספר בשנת הלימודים תשע”ו.

התובעים החלו לעבוד בבית הספר תחת רשת עתיד בין השנים 2005-2006 (שניים בתפקידי אחזקה ואחד כלבורנט).

בספטמבר 2015 הם המשיכו לעבוד באותו תפקיד תוך שנקלטו על ידי החברה הכלכלית חורה.

לטענת התובעים, הם זכאים לפיצויי פיטורים ללא קשר להמשך עבודתם באותו מקום עבודה וזאת משום שביום האחרון לעבודה לא עמדה בפניהם הצעת עבודה קונקרטית מרשת עתיד, ולכן ניתן לראות ברשת עתיד כמי שפיטרה אותם.

רשת עתיד טענה מנגד כי התובעים בחרו שלא להתפטר בחלון ההזדמנויות שחל במועד חילופי המעסיקים. היא הוסיפה כי התובעים המשיכו באותם התפקידים, באותם תנאי העסקה, תוך שנשמר הוותק ורצף הזכויות שצברו משך שנים ארוכות ברשת, למעט שינוי אחד: המעסיק התחלף והחברה הכלכלית נכנסה בנעליה.

בנסיבות אלה לדבריה, התובעים לא פוטרו על ידה וכלל לא התגבשה זכאותם לקבלת פיצויי פיטורים. ככל שתתגבש זכות כזו בעבורם בעתיד, הרי שמעסיקתם האחרונה תהיה חייבת בתשלום פיצויי הפיטורים עבור כל תקופת עבודתם בבית הספר.

אותה מסגרת

השופט יוחנן כהן מבית הדין לעבודה בבאר שבע דחה את התביעה. הוא כתב כי מחקירתם של התובעים עולה כי למעשה הם המשיכו לעבוד בבית הספר, עם החלפתה של רשת עתיד, באותם תפקידים ותנאים תוך שמירת רצף תעסוקתי באותו מקום ובאותה העבודה.

זאת ועוד, לא הוצגה כל ראיה או ראשית ראיה שהתובעים פוטרו על ידי רשת עתיד.

מעבר לכך, התובעים לא טענו שהורעו תנאי עבודתם עקב חילופי המעסיקים, ואף לא נשתנו הממונים עליהם, ומלבד המסגרת הפורמלית של זהות המעסיק, לא חל כל שינוי בעבודתם.

השופט הדגיש שלפי הפסיקה “כאשר עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה יש בכך כדי להוות הסכמה לחילופי המעסיקים, אפילו לא הביע הסכמתו המפורשת לכך”.

הוא סיכם שמאחר והתובעים לא פוטרו על ידי רשת עתיד, והמשיכו לעבוד באותו בית הספר תוך חילופי מעסיקים, אין הם זכאים לפיצויי פיטורים.

התובעים חויבו בהוצאות בסך 15,000 שקל לכל אחת מהנתבעות (רשת עתיד והחברה הכלכלית לפיתוח חורה).

  • ב”כ התובעים: עו”ד רבאח אבו קוש
  • ב”כ רשת עתיד: עו”ד לירון מואדב
  • ב”כ החברה הכלכלית: עו”ד אייל ימיני

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

סעיד אבו שתווי ואח’ נ’ עתיד רשת חינוך ובתי ספר בע”מ ואח’

על הכותב

ירון נאור, עו

ירון נאור, עו"ד

עוסק בדיני עבודה

הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il