דיני עבודה

חשד לאפליה בבנק מזרחי: בנקאית שפוטרה הוחזרה לעבודה

עובדת הבנק טענה שפוטרה על רקע היותה אימא כי נשארה עם בתה בבידוד. בית הדין לעבודה קבע שיש ראיה מובהקת לכך שהבנק הפר לכאורה את החוק, והורה על השבתה לעבודה עד לבירור תביעתה

בית הדין לעבודה בירושלים הורה לאחרונה על החזרה זמנית של עובדת בנק מזרחי לעבודתה, לאחר שהתרשם שישנה ראיה מובהקת שהפיטורים נעשו לכאורה משיקולים זרים ומפלים ובניגוד לחוק שיווין הזדמנויות בעבודה.

העובדת טענה שפיטוריה התבססו על זה שבעלה לא מסייע מספיק בגידול הילדים, והיא נאלצה לשהות עם בתה בבידוד ובחופשות מחלה. הבנק טען שהחליט שלא להעניק לה קביעות משיקולים הנוגעים לטיב עבודתה. השופט עמיצור איתם קבע שישנה ראיה לכאורה להפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה המצדיקה את השבת העובדת למשרתה עד להחלטה סופית בתביעה שתגיש.

התובעת החלה לעבוד בבנק מזרחי ביוני 2018 בתפקיד טלר לתקופת ניסיון של 3 שנים. בכל שנה נעשתה לה “הערכת עובד” ובתום תקופת הניסיון נעשתה הערכה לקראת ועדת קביעות. בהערכה זו כתב מנהלה שהיא עובדת טובה, אולם “אין חלוקה שווה בנטל גידול הילדים, כשהילדים חולים ובבידוד היא נעדרת יחסית הרבה ללא עזרה מהבעל/ משפחה”.

המנהל המליץ שלא להעניק לעובדת קביעות, ובמרץ 2021 החליטה ועדת הקביעות של הבנק להפסיק את עבודתה.

בהזמנה לשימוע צוין שההחלטה התקבלה כיוון שהעובדת לא למדה והתפתחה מעבר לתפקיד הטלר. בתגובה טענה העובדת כי ניסתה להתפתח אך לא ניתנו לה הזדמנויות, ושבסמוך להערכת העובד האחרונה מנהלה הביע בפניה חוסר שביעות מכך שהיא נשארה בבית בבידוד עם בתה במקום בעלה.

במאי 2021 ניתן לה מכתב פיטורים בו צוין בין היתר שבניגוד לטענותיה כן ניתנו לה הזדמנויות להתפתחות והתמקצעות.

בעקבות זאת היא הגישה העובדת בקשה לצו מניעה שיאסור את סיום העסקתה.

הפרת זכות חוקתית

השופט איתם הסביר שחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע בין היתר שאין להפלות עובדת על רקע מין, הריון או הורות.

הוא קבע שנראה לכאורה כי הפיטורים נעשו תוך הפרה של הוראות החוק שכן הבנק לא הצליח להוכיח שהם אינם קשורים לאפליה על רק הורות.

הוא הסביר שלאור היעדר שקיפות בקשר להליכים שבוצעו על ידי וועדת הקביעות, ניתן להסיק שלאמירת המנהל האישי של העובדת בהמלצתו היה משקל מכריע בהחלטת הוועדה שלא להעניק לה קביעות.

השופט הסביר שדרך המלך במקרה של פיטורים שלא כדין היא פסיקת פיצויים ולא אכיפה של יחסי העבודה, אך במקרים מיוחדים רשאי בית הדין לעשות זאת. במקרה זה, לנוכח הפגיעה בזכות השוויון שהיא זכות חוקתית וקיומה של ראשית ראיה בדבר אפליה, מוצדק לאכוף את יחסי העבודה.

טענות שהעלה הבנק לחוסר ניקיון כפיים מצד העובדת בהגשת הבקשה נדחו בנימוק שמדובר בטענות עובדתיות המצריכות בירור מעמיק שיעשה במסגרת התביעה העיקריתשתגיש העובדת.

עד אז, השופט הורה על החזרתה של העובדת לעבודה.

הבנק חויב בהוצאות העובדת בסך 8,000 שקל.

ב”כ העובדת: עו”ד מנחם סבג
ב”כ הבנק: עו”ד דוד משה ומיכל לביא

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

על הכותב

אלכסנדר ספינרד, עו

אלכסנדר ספינרד, עו"ד

עוסק בדיני עבודה

הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il