מס הכנסה

גזר דין קל, בגלל מצב אישי וכלכלי קשה של בעל עסק

אי דיווח למע”מ ו/או דיווח כוזב למע”מ עלולים להביא כמעט בוודאות להגשת כתב אישום כנגד בעל העסק. עם זאת, בתי המשפט יתנו גזר דין קל יותר משמעותית, למרות מתחם הענישה הרגיל, כאשר מתברר להם כי לנאשם יש מצב אישי וכלכלי קשה, וכן כי עבר זמן רב מאז בוצעה העבירה.

זאת מניסיוננו כאשר מדובר גם בהעלמה של הכנסות, אך גם בהעלמה של הוצאות, מה שפוגע פעמים רבות דווקא בבעל העסק עצמו.

סוגיה זו, של מתן גזר דין קל יחסית, לבעל עסק אשר לא הגיש 10 דוחות מע”מ ובדוחות אחרים רשם סכומי מס עסקאות ומס תשומות מזויפים, נדונה בבימ”ש השלום בעניין פרגי (ת”פ 62519-10-17, מכס ומע”מ מחוז חיפה נ’ עזרא פרגי, ניתן ביום 5.4.2021).

בהמ”ש גזר על פרגי תשעה חודשים של עבודות שירות, שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 25,000 ₪ והתחייבות עצמית בסך 10,000 ₪. עונש קל ביחס למתחם הענישה הרגיל לעברות כאלו, אשר עומד בדרך כלל על מאסר בפועל ממושך.

פרגי עסק כעוסק מורשה תחת השם ‘פרגי שרה’, ע”ש אמו המנוחה, הגיש דו”חות תקופתיים בשם העסק וניהל אותו, בלי שנרשם במע”מ כעוסק מורשה ומבלי שהגיש דוחות בשמו, כמתחייב בחוק המע”מ.

פרגי הודה כי פעל באופן שיטתי במטרה להקטין את חובות המס והתשלומים אותם היה חייב לשלם לרשויות המע”מ, בכך שדיווח דיווחי כזב למע”מ.

כך, בתקופה החל מחודש מרץ 2013 ועד לחודש פברואר 2015, פרגי לא דיווח למע”מ על כלל העסקאות שביצע והגיש באופן שיטתי, בתקופה זו 10 דוחות כוזבים למע”מ ובהם לא דווח על עסקאותיו בסך 2,582,769 ₪ ובהם גלום מס בסך 463,908 ₪, וזאת במטרה להתחמק ולהשתמט מתשלום מס.

בנוסף, הודה פרגי כי מחודש מרץ 2015 ועד לחודש יוני 2015, ביצע עסקאות שבגינן הוציא ללקוחות שונים 16 חשבוניות, שהתמורה הכוללת בגינן היא 877,820 ₪ ובה גלום מס בסך 133,904 ₪, ולא דיווח על עסקאות אלה כנדרש ע”פ דין.

לאור האמור לעיל, ביהמ”ש הרשיע את פרגי בביצוע עשר עבירות של מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף 117 (ב)(1) לחוק מע”מ, הוצאת חשבונית מס ללא תשלום המס הכלול בה לפי סעיף 117 (א)(14) לחוק מע”מ, ושתי עבירות אי הגשת דו”ח לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק המע”מ.

במסגרת הטיעונים לעונש, טען פרגי כי יש לתת משקל לנסיבותיו האישיות, וביניהן היותו כבן 60, גרוש, אב לשני ילדים וסב לנכד, וכן היותו ללא רישום פלילי מוקדם, מצב בריאות משפחתו, מצבו התעסוקתי במהלך השנים, שירותו הצבאי, תרומתו לקהילה והודאתו ללא ניהול הליך של שמיעת ראיות.

כמו כן, פרגי טען כי על סמך נתוני העסק לשנים 2013-2015 אשר הוזנו לתוכנת הנהלת החשבונות, עולה כי היה זכאי להחזר בסך 25,278 ₪, וע”פ חומרי החקירה היה זכאי אף להחזר בך בסך 96,702 ₪.

בנוסף, פרגי טען כי התנהלותו הקלוקלת פגעה גם בכיסו שלו, בכך שלא מימש את זכותו ע”פ חוק לבקש קיזוז “הישבון בלו” בגין הסדר סולר משוער בסך 858,000 ₪, בין השנים 2013-2015.

לאור האמור לעיל, פרגי ביקש מביהמ”ש הזדמנות להמשיך ולחיות את חייו ללא עוגמת נפש נוספת, וכי עשה טעות ששילם עליה וביקש רחמים בשעת גזירת דינו.

ביהמ”ש קבע, כי במעשיו פגע פרגי במערכת גבייה תקינה של רשויות המס ובשוויון נשיאה בנטל המס. פגע בקופה הציבורית, במדינה ובאזרחיה שחלק משירותיה ופעילותיה מקורם בתשלומי המיסים. מידת הפגיעה בערכים המוגנים אינה מבוטלת בהינתן מספר העבירות שביצע פרגי, משך ביצוען והיקף הכספים הלא מדווחים שנגזלו מהקופה הציבורית.

ביהמ”ש הוסיף וקבע, כי מנסיבות ביצוע העבירות עולה כי קדם להן תכנון מקדים. אין מדובר במעשה בודד אלא בשורת מעשים אשר התפרשו על פני תקופה ארוכה בת כשנתיים, בכוונה לחמוק מדווח ומתשלום מס כדין, תוך הגשת מספר לא מבוטל של דוחות כוזבים שלא שיקפו נאמנה את היקף פעילות החברה ומחזור תשואותיה, כמעט עד כדי העלמת מחצית מתשואות החברה באותה העת. עד למועד מתן גזר הדין המחדל לא הוסר.

באשר לסוגית הישבון הבלו, ביהמ”ש לא מצא להידרש לחישוב גובה ההחזר, תוך ניסיון הנאשם לכרוך בין ביצוע העבירות לבין התנהלותו. כמו כן, ביהמ”ש התייחס לכך שהחישוב נערך על סמך הנתונים אשר הוקלדו בתוכנת הנהלת החשבונות, שלגביה ניתן היה ללמוד כי אינה תואמת את נתוני עובדות כתב האישום בהן פרגי הודה.

באשר לחישוב המע”מ אשר נדרש היה פרגי לשלם אם היה מתנהל כחוק, קבע ביהמ”ש כי ישנה סבירות שהסך המחושב של מע”מ שלא דווח יכלול בחובו מע”מ תשומות שלא קוזז במקרים שבהם לא הוגשו דוחות כחוק משום התנהלות לא חוקית של בעל העסק.

ואולם, בהמ”ש קבע כי יש לנקוט זהירות בהסתמכות על תוצאות החישוב, בין היתר, בשל אי ההלימה בין הנתונים שעל בסיסם נערך החישוב לבין אלו המפורטים בעובדות בהן הודה פרגי, ומעצם כך שנערך חישוב כולל ללא הבחנה בין עסקאות שדווחו באותה התקופה לבין היתר המוזכרות בכתב האישום.

לאור האמור לעיל, קבע ביהמ”ש את עונשו של פרגי על הגבול התחתון של מתחם העונש ההולם ובסמוך לו. לאור, הסיכון הנמוך להישנות עבירות בעתיד, למרות היקף העבירות שבוצעו, נוכח הפסקת פעילותו כעצמאי. לצד זאת, לאור פרק הזמן שחלף מעת ביצוע העבירות ומצבו הנוכחי האישי והכלכלי הוחלט למתן את שיעור הקנס ולאזנו בהתחייבות.

לדעתנו, מקרה זה מאפיין מקרים רבים של התנהלות קלוקלת ורשלנית ואף עבריינית של בעלי עסקים, אשר מעלימים גם הכנסות, אך גם הוצאות, כך שהנזק למדינה מפעולותיהם אינו גבוה, כמו הנזק שהיה נגרם אילו העלימו הכנסות בלבד. חשוב להביא את כל הטענות להקלה בענישה בשלבים מוקדמים ככל האפשר, בין היתר כבר בבקשה לכופר מיד בתום החקירה, בבקשה לעסקת טיעון, ובפני בהמ”ש לפי הצורך.

על הכותב

רמי אריה, עו

רמי אריה, עו"ד רו"ח

עורך דין ורואה חשבון - מיסים ועסקים בע"מ

www.ralc.co.il