מס הכנסה

סמכות לסטות מנוסחת חישוב מענק הקורונה – גם לניזוק

בעוד שמלכתחילה היה נראה כי מענקי הקורונה יינתנו באופן יעיל, פשוט ו-וודאי, מסתבר כי רשות המיסים נוהגת לשנות את נוסחת החישוב של המענק, לשנות את סכומי העסקאות הרלבנטיות לחישובו ולערוך שינויים נוספים, כאשר לדעתה יש בתביעה המקורית כדי לסתור את תכלית הוראות החקיקה של המענק.

מן הדין ומן הצדק, כי זכות זו לשנות את הנוסחה שבחוק תוקנה גם לתובעים את המענק, מראש בהגשת תביעת המענק, או לפחות בשלב ההשגה והערר. שהרי אם רשות המיסים עצמה ויתרה בבדיקת והחלטות המענק על עיקרון הוודאות, הפשטות והיעילות, ממילא לא יכולה להיות לה טענה ליישום דומה של שינוי הנוסחה גם על ידי בעלי העסקים שנפגעו.

כך עולה מהחלטת ועדת הערר שדנה בערר על החלטת רשות המיסים בעניין מענק קורונה, בעניין טי’גאת (ערר 1005-21, טיג’את סיסטמס 2006 בע”מ נ’ רשות המיסים, מיום 9.3.2021). ועדת הערר דנה בערר שהוגש על ידי חברת טג’את סיסטמס 2006 בע”מ (להלן: “החברה“) אשר הגישה לרשות המיסים  תביעה למענק הוצאות קבוע, לפי החלטת ממשלה 5015 מיום 24.4.2020.

בקשתה של החברה אושרה חלקית, לאחר שרשות המיסים תיקנה את מחזור הבסיס להשוואה של חודשים מרץ – אפריל 2020 כך שאושר לה מענק מוקטן של 77,366 ₪ בלבד במקום 242,884 ₪ כפי שנתבע.

החברה  ערערה על ההחלטה, לוועדת הערר לענייני הקורונה, שהוקמה לפי חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש”ף- כ  2020. מדובר בוועדת ערר לבעלי עסקים שדרישתם למענקים נדחתה או אושרה חלקית על ידי רשות המיסים. הרכב הוועדה מונה שופט בית משפט השלום ונציג ציבור בעל מומחיות וידע בתחום הכלכלי והחשבונאי הרלוונטי. השופט משמש כיו”ר וועדת הערר ויש לו קול מכריע במקרה של מחלוקת.

בעניין טי’גאת , עמדת רשות המיסים הייתה כי מאחר ולעוררת היו חשבוניות בסך של 1,458,415 ₪ מתוך מחזור כולל של 3,049,621 ₪, אשר נבעו מהתחשבנויות בגין שנים 2015-2017, אין לייחס אותם לירידה בגין ההשפעה הכלכלית עקב התפשטות נגיף הקורונה, היות ולא הייתה ציפייה למחזור עסקאות דומה בחודשי המענק.

בהתאם להחלטת הממשלה, תנאי סף לזכאות למענק הוא כי הפרש המחזורים המדווחים בין תקופת הבסיס מרץ אפריל 2019 ובין חודשים מרץ אפריל 2020 הוא בשיעור של מעל 25%.

רשות המיסים בדקה את הנתונים של החברה, וטענה כי אין קשר הסיבתי בין ירידת המחזורים בין תקופת הבסיס לתקופת הפיצוי לבין התפשטות נגיף הקורונה, היות ונמצא כי קיימות חשבוניות בסך מצטבר של מאות אלפי שקלים בגין עסקאות שבוצעו בגין תקופה ארוכה וקודמת לדרישת הבסיס שדרשה החברה.

על סמך זאת, נקבע בהחלטת רשות המיסים, כי בתקופה זו הוצאו חשבוניות שאינן שייכות לפעילות העסקית, ולכן סכום הבסיס של הבקשה הופחת משמעותית וגם גובה המענק הופחת בהתאם. נטען, כי הפרש המחזורים אינו נובע מהשפעה כלכלית של הקורונהרשות המיסים הפחיתה סכום זה מהמחזור, חילקה את ההפרש באופן ליניארי כך שבתקופת הבסיס יהיה 2/12 מהמחזור, דהיינו 515,770 ₪.

לטענת החברה, החלטת הממשלה קבעה נוסחה מדויקת בה יש להציב כנתון את מחזור “העסקאות לתקופת מרץ אפריל 2019 , כפי שדווח לרשות המיסים בישראל. לכן, לרשות המיסים אין סמכות להשמטה או הפחתה של הסכומים שדווחו כדין.

ועדת הערר דנה בדרישת הקשר הסיבתי בין ירידת המחזורים להתפשטות נגיף הקורונה, וקבעה כי תכלית החלטת הממשלה בחוק, היא מתן פיצוי בגין השפעת הנגיף הקורונה. לכן, על מנת לפצות בגין הפגיעה האמיתית שנגרמה בשל נגיף הקורונה והאטת הפעילות המשקית, יש מקום לחלץ מהדיווחים את הנתונים הרלוונטיים המשקפים את העסקאות שבוצעו בבסיס.

לאור זאת הוועדה סברה כי בצדק בחנה רשות המיסים את הרכב העסקאות המדווחת באותה תקופה בבדיקה פרטנית. נקודת המוצא היא כי משאבי הציבור מוגבלים ומתן פיצוי יתר לעסק אחד עלול לפגוע בעסקים אחרים. כך נפסק גם לגבי נזקי מלחמה, וכך גם לגבי נזקי המלחמה בקורונה (בג”צ 5984/20,המון ווליום בע”מ נ’ ממשלת ישראל  ניתן ביום 3.11.20 ).

עוד ציינה ועדת הערר כי פסיקה דומה התומכת בתוצאה שאליה הגיעה ניתן למצוא גם בהחלטות בתי המשפט המחוזיים בעניין חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א 1961 בפרק הפיצויים וכן בהוראות השעה שניתנו מכוחו מעת לעת בגין נזקים עקיפים. בדינים אלה נקבעה נוסחת ירידת מחזורים, בדומה לנוסחה שנקבעה בהחלטת הממשלה ובחוק, וגם בהם עמד המחוקק על הדרישה כי הפרש המחזורים נגרם “עקב פעולות המלחמה” או “כתוצאה מנזק מלחמה”. בהתאם לכך, גם לגבי חוקים אלו  בתי המשפט אישרו את חובתו וזכותו של מנהל קרן פיצויים לבחון את הקשר הסיבתי בין ירידת המחזורים לאירוע המלחמה. נוכח האמור נדחה הערר והחלטת רשות המיסים נותרה על כנה.

לשיטתנו, המסקנה המתבקשת היא כי הזכות לשנות את נוסחת המענק, בהתאם לאופי הנזק שנגרם בפועל לעסק עקב מגיפת הקורונה, היא לא רק למנהל רשות המיסים, אלא גם לבעלי העסקים עצמם. שהרי תכלית החקיקה היא להגיע לפיצוי הנכון עקב מגפת הקורונה, ויישומה יכול שייעשה בראש ובראשונה על ידי הניזוק וגם על ידי רשות המיסים כאמור. כגון: בדרך של בדיקת העסקאות לגופן בתקופת הבסיס ו/או בתקופת הפיצוי, ושימוש בנוסחת חישוב אחרת מזו שנקבעה בחוק, ו/או שימוש בנוסחת החישוב הלינארית השנתית כפי שעשתה רשות המיסים עצמה בעניין החברה.

שהרי אם רשות המיסים עצמה ויתרה בבדיקת והחלטות המענק על עיקרון הוודאות, הפשטות והיעילות, ממילא לא יכולה להיות לה טענה ליישום דומה של שינוי הנוסחה גם על ידי בעלי העסקים שנפגעו.

על הכותב

רמי אריה, עו

רמי אריה, עו"ד רו"ח

עורך דין ורואה חשבון - מיסים ועסקים בע"מ

www.ralc.co.il