דיני עבודה

האם עובד רשאי לגלות את גובה שכרו לחבריו לעבודה?

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע”י בית הדין האזורי לעבודה, נדונה, בין היתר, סוגיית גילוי פרטי השכר על ידי עובד.

בית הדין קבע כי חשיפת השכר אותו מקבל עובד, מול חבריו לעבודה או מול לקוחות/ספקים, הינה פעולה הנתפסת בצורה שונה בתרבויות עסקיות שונות ובחברות שונות. למעסיק קיים אינטרס עסקי ברור שעובדיו לא יחשפו את שכרם, לא בינם לבין עצמם ולא מול לקוחותיו/ספקיו, כך שיוכל לשמור על ‘גמישות ניהולית’ מרבית בקביעת השכר. מן הצד השני קיימים אינטרסים של העובד התומכים באפשרות לגלות את השכר ואף אינטרסים ציבוריים לכך.

כך למשל, בלא חשיפת השכר אין ביכולתם של עובדים לדעת כי הם מופלים לרעה בניגוד להוראות חוקי השוויון. זאת ועוד, איסור על חשיפת השכר פוגע ביכולתו של עובד לחפש עבודה חלופית בה ישתכר יותר, היות וציפיות השכר, הקשורות לשכר הקיים, הינן חלק מרכזי מהמשא ומתן לקראת תחילת העבודה. בלא יכולת למסור את נתוני שכרו הנוכחיים, או לברר מהו השכר המקובל או הקיים אצל המעסיק החדש, עשוי העובד להתחיל את המשא ומתן מנקודת פתיחה נחותה משמעותית מזו של המעסיק, דבר המעצים את פערי הכוחות ביניהם. איסור על חשיפת השכר פוגע בתחרות החופשית המתבססת, בין השאר, על עקרון חופש המידע, וניתן לטעון כי הוא פוגע אף בחופש הביטוי של העובד.

בית הדין קבע כי גובה שכרו של העובד ורכיביו אינם מידע השייך למעסיק בלבד, וככלל אין מדובר בסוד מסחרי של המעסיק. מדובר במידע פרטי השייך בצורה מובהקת יותר לעובד מאשר למעסיק. למעסיק אין זכות לחלוק מידע זה, בכפוף לחובותיו על פי כל דין, בלא הסכמת העובד, אחרת ייתכן ויהיה אחראי לפגיעה בפרטיות העובד. מן הצד השני, כאשר בוחר העובד לגלות את פרטי שכרו הוא מגלה מידע פרטי שלו, דבר אותו הוא זכאי לעשותו.

נקבע כי השכר הניתן לעובדים הינו מידע עסקי של המעסיק, אך אינו סוד מסחרי, זהו מידע הזוכה לרמת הגנה פחותה. מעבר לכך, יש להבחין בין חשיפת שכר לבין חשיפת עלות ההעסקה של אותו עובד או הרווח שנוצר למעסיק מעבודת אותו העובד. עלות ההעסקה והרווח כתוצאה מההעסקה הינם בבחינת מידע עסקי של המעסיק באופן מובהק יותר משכר העובד, ובהתאמה יש להגן עליהם יותר. בעניין אשר נדון בפסק הדין, חשף העובד את שכרו כעובד בלבד ולא את עלות העסקתו או את הרווח של השותפות.

בפרשת צ’ק פוינט (ע”ע 164/99 דן פרומר נ’ רדגארד בע”מ) נקבע כי כאשר מדובר בתחרות עסקית של עובד לשעבר מול מעסיקו לשעבר, יכולים לגבור האינטרסים של חופש העיסוק והתחרות החופשית על האינטרסים של המעסיק ולבטל אף תניה חוזית המגבילה את חופש העיסוק של העובד. אם כך, ודאי שהאינטרסים הציבוריים של השוק ושל העובד גוברים על האינטרסים של המעסיק כאשר מדובר אך בחשיפת שיעור שכרו של העובד ואין מדובר בחשש לחשיפתם של סודות מקצועיים.

בית הדין ציין כי אדם משוחח על עבודתו עם שותפיו לעבודה, בזמנים טובים ובזמנים רעים, כאשר הוא מרוצה מעבודתו ומשכרו וגם כאשר יש לו השגות בנושא. זהו דבר טבעי, מובן ומותר.

במקרה שנדון בפסק הדין, בית הדין התרשם כי העובד גילה את שכרו בתום לב ולא מתוך מטרה לחתור תחת מעסיקתו. לכן, בית הדין לא מצא כי מדובר בהפרה של חובות האמון ותום הלב בינו לבין המעסיקה, בוודאי לא כזו המצדיקה קביעת פיצוי.

סעש 57327-01-18 מידות ומעשי נוף נ’ מרדכי הרוש (ניתן ביום 12/8/2020).

יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם.

על הכותב

עו

עו"ד ונוטריונית עדי ביבר לקואה

עוסקת בתחום דיני העבודה
שותפה ובעלים של משרד עורכי הדין ביבר לקואה חייקין הררי

http://www.biber-law.co.il
עו"ד ביבר לקואה לא ייצגה בתיק המוזכר במאמר הנ"ל.