ביטוח לאומי

עמלות שיווק חושבו כשכר רגיל ולא כתשלום נוסף, לצורך חישוב דמי הלידה

ביה”ד האזורי לעבודה (ב”ל 59551-05-18) קיבל באופן חלקי ביום 23 ביוני 2020 את תביעתה של שרה נעמי בלס (להלן: המבוטחת) וקבע כי לעניין תחשיב דמי הלידה יש לראות בחלק מהעמלות שקיבלה טרם הלידה, כשכר רגיל ולא כ”תשלום נוסף” שמתחייב בפריסה.

רקע חוקי
לפי סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי – השכר היומי הקובע לחישוב דמי לידה הוא הסכום שמתקבל מחלוקת השכר ברבע השנה שקדם ליום הקובע בתשעים, או חלוקת השכר בששת החודשים לפני היום הקובע ב-180, כגבוה מבין השניים.
הכנסה לעניין הסעיף היא ההכנסה שממנה מגיעים דמי הביטוח.

בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ”ה-1995 (להלן: התקנות):
• “שכר חודשי רגיל” – שכר שנהוג לשלמו לעובד מידי חודש.

• “הפרשים” – הפרשים ייראו כשכרו החודשי הרגיל של העובד, בעד החודשים שבעדם שולמו.

• “תשלום נוסף” – שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו
כבונוס או כמענק השתתפות ברווחי המעסיק ולמעט הפרשים.

• תשלום נוסף ששיעורו 25% או יותר משכר המינימום, יחולק למי שעבד במשך שנה שלמה
לפחות ברציפות אצל המעסיק ל- 12 חודשים אחורנית, והסכום המתקבל יצורף לשכר
החודשי ששולם ולכל אחד מ- 11 החודשים שקדמו לו.

רקע עובדתי
• המבוטחת, אשת שיווק, ששכרה שולם על בסיס שכר בצרוף עמלות.

• תשלום העמלות תלוי במועד שהלקוח משלם על הפרויקט. בדרך כלל הלקוחות משלמים
תוך 60 יום מהוצאת חשבונית החיוב, ולאחר כ-30 יום בדרך כלל משולמת לה העמלה.

• ביום 7/10/2016 ילדה תאומים ויצאה לחופשת לידה עד 5/2017.

• בשכר 7/2016 קבלה עמלות בסך כ- 12,000 ₪. בשכר 8/2016 – מאות ₪ בודדות,
ובשכר 9/16 קיבלה עמלות בסך של כ- 50 אלף ₪.

• בעת חישוב דמי הלידה קבע המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל”ל) כי עמלות ב- 3
החודשים הנ”ל יחושבו כ”תשלום נוסף”, קרי מתחייבות בפריסה אחורנית ל- 12 חודשים.

• המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאופן חישוב דמי הלידה בכל הקשור לתשלום העמלות.

טענות הצדדים
• לטענת המבוטחת, שולמו לה עמלות בשיעורים משתנים, פועל יוצא של מספר גורמים,
ובכללם – מועד סיום הפרויקט בגינו זכאית לעמלה, מועד התשלום ע”י הלקוח,
ומועד הגעת הוראת התשלום של חלקה.

• המבוטחת אף ציינה כי בלידות קודמות נדרשה להגיש תביעה להפרשים נוכח קבלת
עמלות בתקופת חופשת הלידה בגין עבודתה טרם צאתה לחופשת לידה. הפעם,
על מנת ש”לא להכביד” על מעסיקה, ביקשה לטענתה כי יסדיר כראוי את תשלום
העמלות טרם יציאתה לחופשת לידה, כדי לייתר הצורך בתביעת הפרשים.

• לטענת המל”ל, העמלות בחודשים יולי וספטמבר 2016 אינן בגדר “שכר רגיל” אלא
יש לראות בהם שכר חריג ששולם בגדר מקדמות, ועל כן ראוי לראותו בגדר
“תשלום נוסף”, על כל המתחייב.

דיון והחלטה
• לאחר שהוצגו מסמכים מגיע ביה”ד למסקנה כי תשלום הבונוס בחודש ספטמבר
2019 נובע מהקדמת תשלומי עמלות עבור פרויקטים, אף שטרם התקבל תקבול
מן הלקוח בגינם.

• מאידך קובע בית הדין, כי העמלות בתלוש 7/2016 לא ייחשבו כתשלום נוסף אלא
כשכר רגיל, שכן עמלות בסדר גודל כזה נמצאו תדיר בתלושי העבר שלה.

• העקרון כי עמלות לכשעצמן הן בגדר שכר רגיל (כולל הפרשים בחודשי החל”ד בגין
עבודה שקדמה לחל”ד) ולא תשלום נוסף, נקבע כבר בהלכת פלונית נ. המל”ל.

• לגבי העמלות שדווחו בתלוש 9/2016 כאמור, שהסתבר כי אינן משקפות את המצב
האמיתי – מורה ביה”ד למל”ל להתעלם מהן כליל.

• מנגד – משום שבתקופת חופשת הלידה הגיעו תקבולים נוספים מלקוחות, ובגינם
היתה אמורה המבוטחת לקבל עמלות נוספות, ובעקבותיהם להגיש תביעת הפרשים
לצורך הגדלת דמי הלידה – בוחר ביה”ד לקבל תחשיב שנמסר לו על עמלות צפויות
עתידיות עד ל- 1/2017, ומורה למל”ל להכליל את כל סכומן כשכר רגיל
(ולא כתשלום נוסף), לצורך חישוב דמי הלידה.

בשולי הדברים
שוב חוזר ביה”ד על הקביעה, כי עמלות שונות המשתלמות לשכירים באופן חודשי קבוע לפי הסכם עבודה, כפועל יוצא מהצלחה או מאחוזי גביה בתיקים בהם טיפלו – יש לראותם כשכר רגיל, ולא כתשלום נוסף.
קרי אין צורך ואין מקום לבצע בגינם פריסה, אלא לחשב את דמי הביטוח בגינם בחודש בו נתקבל השכר.

על הכותב

אורנה צח-גלרט, רו

אורנה צח-גלרט, רו"ח

נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי
עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
www.ahe-tax.co.il