דיני עבודה

המשבר שהחריף את השבר

משבר הקורונה הגביר את שבר האפליה הקיים. נשים הן המטפלות העיקריות בילדים, לכן גם עובדות פחות, בולטות פחות בארגון, ומכאן גם מאיישות תפקידים בכירים פחות וכאמור, מקבלות שכר נמוך יותר. כדור השלג הזה שמוליד פערי שכר החריף בתקופת הקורונה…

לאחרונה הסתיימה תקופת הלידה שלי עם בתי התינוקת. במהלכה פגשתי מקרוב נשים שחוו אפליה בשוק העבודה. שמעתי על מקרי אפליה, יותר משתיארתי לעצמי, על אף שאני עוסקת בתחום ולומדת אותו זה מספר שנים. נראה כי משבר הקורונה החריף את המצב.

כבר לפני תקופת הקורונה נשים חוו אפליה מובהקת או סמויה. לא פעם פנו אלי נשים שנשאלו בראיונות עבודה “איך תסתדרי עם הילדים?” או שפוטרו או הורדו בדרגה כשחזרו מתקופת הלידה.

החוק מתיר לנשים להאריך את תקופת הלידה עד שנה בכפוף לוותק, אולם במקרים רבים נשללת הזכות על-ידי מעסיקים, או לכל הפחות מערימים קשיים על קיומה. נוסף על פערי השכר הקיימים בשוק בין נשים לגברים ועומדים נכון ל-2019 על 34% (ישראל נמצאת במקום נמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD). יוצא מזה שכל העלאה בשכרן של נשים תהיה פחותה ותינתן כעבור זמן ממושך יותר בשל היעדרות אישה מהעבודה עקב הריון ולידה.

זה לא משנה כמה אנחנו מקצועיות או ותיקות אנחנו לא נתפסות כ”עובד האידיאלי”.

משבר הקורונה הגביר את שבר האפליה הקיים. נשים הן המטפלות העיקריות בילדים, לכן גם יכולות לעבוד פחות, הן בולטות פחות בארגון, ומכאן גם מאיישות תפקידים בכירים פחות וכאמור, מקבלות שכר נמוך יותר. כדור השלג הזה שמוליד פערי שכר החריף בתקופת הקורונה.

בהתאם לנתוני שירותי התעסוקה, במשבר הקורונה, יותר נשים איבדו את עבודתן מאשר גברים – 57.7% נשים לעומת 42.3% גברים. כמו כן, בהמשך לפערי השכר, מי שהוצאה לחל”ת קיבלה דמי אבטלה נמוכים יותר ביחס לגברים, ששכרם בשוטף הוא גבוה יותר. דמיינו אם חד הורית שנאלצת לכלכל את עצמה וילדיה עם דמי אבטלה שמהווים רק חלק מהשכר לו היא רגילה, כאשר שכרה בשוטף הוא ממילא נמוך, או בני זוג שדמי האבטלה המופחתים של האישה הם הפרנסה העיקרית בבית.

לנשים רבות, שהיו צריכות לחזור מתקופת הלידה, לא היה מקום עבודה לשוב אליו ורבים המעסיקים שהעדיפו להוציא את אותן נשים לחל”ת, שהרי הן נעדרו מהעבודה למספר חודשים.

בשיאו של המשבר, הממשלה בעצמה ביטלה בתקנות החירום את חובת המעסיק לקבלת היתר בטרם הוצאה לחל”ת של נשים בהריון, נשים שעוברות טיפולי פוריות או לאחר תקופת לידה. החובה שבה על כנה רק לאחר מחאות ועתירה לבג”ץ וגם אז המציאות לימדה שלמעלה מ-90% מאותן בקשות אושרו ונשים רבות פוטרו או הוצאו לחל”ת בתקופת הקורונה באישור הממשלה.

המשבר הגדיל את השבר ועוד תהיינה השלכות בטווח הארוך.

על הכותב

עו

עו"ד סמדר איטח-מלצר

הכותבת היא עורכת דין, בעלת תואר שני במשפטים ועוסקת בדיני עבודה ומגדר.