דיני עבודה

ביה”ד: האיסור להעסיק עובדת במהלך חופשת לידה הוא אבסולוטי

מנהלת חשבונות שנאלצה לעבוד בזמן חופשת הלידה שלה בניגוד לחוק עבודת נשים תקבל פיצוי של כ-68,000 שקל. טענת המעסיקה כי העובדת אשמה בכך שלא נמצאה לה מחליפה נדחתה.

בית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגישה מנהלת חשבונות נגד מעסיקתה. העובדת סיפרה שנאלצה לעבוד בזמן חופשת הלידה לאחר שהופעלו עליה לחצים ולא נמצאה לה מחליפה. המעסיקה טענה שהעובדת הבריחה את המחליפה הפוטנציאלית ושהיא נדרשה רק לסייע קלות לצוות המשרד שמילא את רוב תפקידה. בית הדין הבהיר שהאחריות מוטלת על הנתבעת, שלא הייתה רשאית להעסיק את התובעת אפילו שעה אחת.

התובעת סיפרה כי עבדה אצל הנתבעת, אגודה שיתופית חקלאית בשם ״מעלה עומרים״, בין השנים 2011-2018.

ב-2016 היא הרתה והודיעה על כך לממונים שלה כבר בחודש הרביעי. לאחר שהבחינה שהנתבעת לא פועלת לאתר מחליפה היא פנתה למזכיר וליו״ר האגודה בעניין. בתחילה הם ענו לה ש״יהיה בסדר״ אולם לאחר מכן ביקשו ממנה לחשוב האם היא אכן תהיה מעוניינת במחליפה ש״תהרוס את כל מה שעבדה עליו״.

התובעת סיפרה שרק בחודש השמיני להריונה ולאחר בקשות רבות מצידה, הגיעה מחליפה פוטנציאלית אולם היא הייתה חסרת ניסיון ופרשה ביום השלישי לחפיפה.

התובעת הוסיפה כי משלב זה ובמהלך החודש האחרון להיריון הפעילו עליה מזכיר ויו״ר הנתבעת לחצים כדי שתמשיך לעבוד בזמן חופשת הלידה. הם אף אמרו לה כי אם לא תסכים לעבוד לא בטוח שיהיה לה לאן לחזור.

התובעת ציינה כי ילדה את בנה בפברואר 2017 והמשיכה רגיל בעבודתה מהבית.

הנתבעת טענה מנגד כי התובעת היא עובדת ותיקה ומוערכת אשר היוותה מוקד כוח ולכן מופרך לטעון כי זכויותיה נרמסו.

עוד נטען כי טרם יציאתה לחופשת לידה לא נמצא לתובעת מחליף במידה רבה בשל חוסר שיתוף הפעולה שלה. הנתבעת ציינה כי פנתה למספר מחליפים פוטנציאליים כשאחת מהן הייתה בעלת ניסיון והגיעה לחפיפה. כעבור מספר ימים הגיעה המתמודדת עם דמעות ליו״ר הנתבעת ואמרה כי לאור היחס המזלזל של התובעת היא מוותרת.

עוד הבהירה הנתבעת כי בזמן חופשת הלידה נחלץ כל צוות המשרד לבצע את רוב התפקידים של התובעת והיא רק נדרשה לסייע באופן מצומצם.

״מדובר בחוקי מגן״

נשיא בית הדין לעבודה בבאר שבע, השופט צבי פרנקל, דחה את גרסת הנתבעת. הוא קבע שמהעדויות עולה כי צוות המשרד אינו בקיא בתוכנה עליה עבדה התובעת ולא ייתכן כי היא נדרשה לתת גיבוי בלבד.

עוד הבהיר השופט כי חוק עבודת נשים אוסר על העסקה בזמן תקופת הלידה וההורות. תקופה זו נועדה להתאוששותה של האם הטריה ולטיפול ברך הנולד ומדובר באיסור אבסולוטי הגורר אחריו סנקציה אזרחית ואף פלילית בדמות מאסר של 6 חודשים או כפל קנס.

השופט ציין כי לאור זאת, אין רלוונטיות לשאלה האם לתובעת ״אשם תורם״ בהעסקתה בזמן חופשת הלידה. ״מדובר בחוקי מגן ואין מקום לגלגל את האשם לפתחו של העובד״, כתב. זאת ועוד, גם שאלת היקף עבודתה של התובעת אינה רלוונטית שכן ההנתבעת לא יכלה להעסיק אותה אף לא שעה אחת.

בגין הפרת חוק עבודת נשים השופט פסק לטובת התובעת פיצוי של 40,000 שקל. עוד נפסקו לטובתה פיצויים בגין פיצויי פיטורין, הלנת פיצויי פיטורים ודמי הסתגלות בסכום של כ-27,500 שקל.

הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 3,000 שקל.

לפסק הדין המלא בתיק 48606-01-19

ב״כ התובעת: עו״ד עידית צימרמן
ב״כ הנתבעת: עו״ד ענת ישראל

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

על הכותב

יעקב לביא, עו

יעקב לביא, עו"ד

עוסק בדיני עבודה

הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il