דיני עבודה

משרד החינוך יפצה ב-100,000 שקל יועצת שפוטרה בהיריון

admin
מאת admin

יועצת חינוכית שעבדה בבית ספר ברמת גן פוטרה במהלך היריונה. מנהלת בית הספר אמרה לה, בין היתר, כי זה ״חוסר אחריות״ להיכנס להיריון בשנה הראשונה לעבודה.

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה יועצת חינוכית שהועסקה בבית ספר הלל ברמת גן בין השנים 2011-2013. משרד החינוך יפצה אותה על הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. מנהלת בית הספר הוקלטה אומרת לה: ״מורה שנכנסת להיריון עם תחילת עבודתה לא תחזיק מעמד״.

היועצת התקבלה לעבודה בבית הספר בספטמבר 2011. בשנה הראשונה להעסקתה היא הייתה בטיפולי פוריות ונכנסה להיריון.

בתביעה סיפרה היועצת שבשיחת המשוב שנערכה לה בתחילת שנת הלימודים השנייה, כשהייתה באמצע הריונה, הביעה המנהלת בפניה את אכזבתה מכך שהיא בחרה להתחיל בטיפולי פוריות ולהרות כבר בשנת עבודתה הראשונה. היא הוסיפה שמלבד הערה על צורת הלבוש שלה, שהייתה מסוגרת מדי בעיני המנהלת, לא היו לה הערות על תפקודה.

גם במהלך המשוב המסכם של אותה שנה המנהלת ציינה שהיא מאוכזבת מכך שהיא בחרה להיכנס להיריון. כשבוע לאחר מכן היא הודיעה לה טלפונית שלא תמשיך את העסקתה במוסד.  

לדבריה, בפגישה שנערכה בהמשך שאלה אותה המנהלת אם מעתה כל היריון יהיה כרוך בטיפולי פוריות. בנוסף היא אמרה כי צריך להפריד בין מה שמצופה ממנה כאישה לבין מה שמצופה ממנה כמנהלת וכי ״מורה שנכנסת להיריון עם תחילת עבודתה היא חסרת אחריות והיא לא תחזיק מורה כזו בבית הספר״.

משרד החינוך טען להגנתו שהתובעת סיימה את העסקתה מרצונה. לטענתו. המנהלת מעולם לא הביעה אכזבה מכך שהתובעת בחרה להתחיל בטיפולי פוריות ולהרות. המשרד הסביר כי התובעת לא עמדה בדרישות המצופות ממנה כיועצת, לא התבלטה, לא הייתה מספיק אסרטיבית ועבדה בקצב איטי, וזה היה הרקע למשוב בינוני שקיבלה ולבחירתה לעבור לעבוד במקום אחר.

גיבשה עמדה שלילית

אך השופטת יפית מזרחי-לוי מבית הדין לעבודה בתל אביב קבעה שהתובעת סבלה מהפליה על רקע טיפולי הפוריות והריונה.

לדבריה, הוכח שהמנהלת גיבשה עמדה שלילית כלפי העסקת התובעת שנבעה בין היתר מבחירתה להתחיל טיפולי פוריות ולהרות בשנה הראשונה לעבודתה.

השופטת הבהירה כי די בכך שהמנהלת עירבה שיקולים הנוגעים להריונה של התובעת בגיבוש עמדתה השלילית כדי שתתגבש עילת ההפליה והנטל יעבור למשרד החינוך להוכיח שאין קשר בין ההיריון וסיום העסקת התובעת. משרד החינוך לא עמד בנטל זה.

היא ציינה כי להתרשמותה, היסודות שהובילו לסיום העסקתה של התובעת, אינן נוגעות למקצועיותה.

עוד קבעה השופטת כי הוכח שהמנהלת אכן הודיעה לתובעת שהיא לא תמשיך לעבוד בבית ספרה בשנת הלימודים הבאה בתוך התקופה המוגנת. במקביל, לא הוכח כי נעשו מאמצים למציאת מקום עבודה חלופי לתובעת במשרד החינוך.

בנסיבות אלה, יש לראות בסיום העסקתה של התובעת כפיטורים שנעשו בניגוד לחוק עבודת נשים. כמו כן, כן יש לראות בהם כפיטורים שנעשו על רקע הפלייתה עקב כך שהתחילה טיפולי פוריות והרתה.

בסיכומו של דבר חויב משרד החינוך לשלם לתובעת פיצוי של 75,000 שקל על הפרת חוק עבודת נשים, חוק שוויון הזדמנויות, ועגמת הנפש. עוד הוא חויב בסכום של 10,400 שקל על הפרשי שכר וצמצום משרתה. בנוסף נקבע כי הוא יישא בהוצאות בסך 1,500 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.

ב״כ התובעת: עו”ד מיה צחור

ב״כ הנתבע: עו”ד אביעד בן יעקב

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו”ד עדי קלביר העוסקת בדיני עבודה 

הכותבת לא ייצגה בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”

www.psakdin.co.il

 

אלמוג שאנן נ’ מדינת ישראל – משרד החינוך

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il