ביום 26.12.2018 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (מפי כב’ הש’ ורד שפר), אשר קבע כי התובעת היתה נתונה להטרדה מינית מצד הנתבע וחייב אותו בפיצוי בסך 180,000 ₪ .
התובעת, נערה בת 18, עבדה בפיצריה בבעלות וניהול הנתבע, במשך שלושה חודשים. בתקופה זו הטריד הנתבע את התובעת, כשהוא מעיר לה הערות מיניות, משוחח איתה על יחסי מין שקיים עם אשתו ועם אחרות ואף ניסה בהזדמנויות רבות לנשקה ולחבקה.
הנתבע טען, כי היחסים בין השניים אינם יחסי מרות, שכן מדובר היה בעבודה זמנית בשכר מינימום שעתי, וכי התובעת לא היתה תלויה בשכר לשם קיומה, שכן גרה אצל אמה. בית הדין דחה טענו אלו והדגיש כי הנתבע ניהל את הפיצריה ושילם את שכרה של התובעת. בית הדין הדגיש גם את פער הגילים בין הצדדים. בית הדין הדגיש כי על הנתבע היה לנהוג באחריות ובזהירות כלפי התובעת.
הנתבע טען עוד, כי התובעת היא שביקשה ממנו הסבר על קיום יחסי מין. בית הדין דחה את גרסתו של הנתבע, וקבע כי גרסתה של התובעת, לכלל האירועים אשר פורטו בתביעתה, אמינה עליו.
בית הדין הזכיר כי החוק מתיר לו לפסוק פיצוי של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בגין כל מעשה ומעשה של הטרדה מינית. בית הדין הזכיר כי המהות שבבסיס הפיצוי הינה כי בעצם ההטרדה המינית טמונה פגיעה המחייבת פסיקת פיצוי. בית הדין קבע פיצוי בסך 60,000 ₪ עבור כל אחד משני אירועים מרכזיים בהם הטריד הנתבע את התובעת בנסיעה משותפת ברכב, וכן סך של 60,000 ₪ בגין הטרדותיה הכלליות בשיחותיהם, ובסך הכל חייב את הנתבע בפיצוי בסך 180,000 ₪. בית הדין חייב את הנתבע בפיצוי גם בגין סעדים שמקורם בדיני העבודה הכלליים, בסך של כ-8,000 ₪ וכן בשכ”ט בסך 12,000 ₪.
מאת: קרן בר יהודה, עו”ד ונוטריון.
הכותבת שמשה בעבר כיועצת משפטית למרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים, מייצגת נפגעות הטרדה מינית, מייעצת ומלווה מעסיקים בתחום הטיפול בנושאי הטרדה מינית ומנחה קורסים לאחראיות על הטרדה מינית במקומות עבודה. הכותבת מנהלת את הפורום לייעוץ משפטי של אתר “מקום” לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
