חברת ניהול מועדון הפועל כפר סבא, נקלעה להליכי פירוק ופיטרה את המנהלת האדמיניסטרטיבית לאחר 10 שנות עבודה, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת. בית הדין לעבודה הטיל אחריות אישית על הבעלים לשעבר, הראל רייכמן.
התובעת החלה לעבוד כמנהלת אדמיניסטרטיבית במועדון הכדורגל של קבוצת הפועל כפר סבא בשנת 2002. באותה תקופה הוא נוהל על ידי “החברה לניהול הפועל כפר סבא”, שבבעלות איש העסקים אלי טביב ו-7 שנים לאחר מכן הועבר הניהול לחברה אחרת בבעלותו של הראל רייכמן.
לפני ארבע שנים, נקלעה החברה החדשה לקשיים כספיים שבעקבותיהם לא הצליחה לשלם לתובעת את המשכורת המלאה ולבסוף פיטרה אותה. באותה שנה הגישה התובעת תביעה נגד החברה ואגודת הספורט הפועל כפר סבא לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
התובעת טענה כי פוטרה ללא שימוע, ללא הודעה מוקדמת וגם לא קיבלה פיצויי פיטורים. בנוסף היא טענה כי מגיעים לה הפרשי שכר והפרשות פנסיוניות.
היא אף תבעה את רייכמן, בעל החברה החדשה, באופן אישי, כיוון שלטענתה הוא חתם ביודעין על שיקים שניתנו לה ללא כיסוי, וניכה ממשכורתה כספי פנסיה מבלי להעבירם לקופה. לדבריה, מדובר בהתנהלות חסרת תום לב מצדו, ודי בה כדי לבצע “הרמת מסך” ולחייב אותו באופן אישי בחובות החברה כלפיה.
בעוד התביעה מתנהל נכנסה החברה החדשה להליכי פירוק וההליכים נגדה הוקפאו. הם המשיכו להתנהל רק נגד רייכמן – שטען שבכלל לא היו לו קשרי עבודה עם התובעת, והאגודה – שהכחישה שבינה לבין התובעת היו יחסי עובד-מעביד. האגודה טענה כי שימשה צינור להעברת כספים מהעירייה לחברת הניהול של המועדון ותו לא.
מי המעסיק?
סגן הנשיא השופט שמואל טננבוים קיבל את טענות האגודה וקבע כי לא ניתן לראות בה כמי שהעסיקה את התובעת יחד עם חברת הניהול או הייתה מעורבת באופן כלשהו בפיטוריה.
לגופם של הפיטורים פסק השופט טננבוים כי התובעת פוטרה על-ידי החברה של רייכמן בניגוד לדין – ללא שימוע, ללא התרעה מוקדמת ומבלי שקיבלה כספים להם היא זכאית כמו פיצויי פיטורים והפרשי פנסיה.
מאחר שההליכים נגד החברה הוקפאו, האדם היחיד שיכול לשלם לה את הפיצויים המגיעים לה הוא הבעלים – רייכמן. זה, מבחינת השופט, לא העלה שום טענת הגנה לגופו של עניין, ולמעשה לא נטל כל חלק בהליך.
בהתחשב בכך שחתימתו מתנוססת על שיקים שנרשמו לזכות התובעת וחוללו, החליט השופט לקבל את התביעה האישית ולחייב את רייכמן לשלם לתובעת 217,140 שקל בתוספת הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 15,000 שקל.
לנוכח דחיית התביעה נגד האגודה חויבה התובעת לשלם לה הוצאות ושכ”ט עו”ד בסך 7,500 שקל.
ב”כ התובעת: עו”ד לירן שוובר
ב”כ הנתבעים: לא צוין בפסק הדין
ב”כ האגודה: עו”ד אלון גלבוע
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
מאת: עורך דין עמוס ברכה מייצג בתביעות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”
סע”ש 29250-12-12
