דיני עבודה

פועל בניין שתבע את המעסיקה, חשף התעלמות מוחלטת מזכויות מוגנות

admin
מאת admin

העובד התלונן על כך שפוטר מבלי שנערך לו שימוע, וטען כי החברה לא שילמה לו עבור שעות נוספות ולא הפרישה לו כספים לפנסיה. בית הדין לעבודה קבע לאחרונה שתלושי השכר שהנפיקה החברה פגומים ומעידים על כך שלא ממש הקפידה לשמור על זכויות העובד.

חברת הבנייה “מצליח זאבי” פיטרה ב-2013 את אחד מפועלי הבניין שלה בטענה שהתנהג באופן לא מקצועי, איחר ונעדר הרבה. שנה לאחר מכן, העובד החליט להגיש נגדה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

התובע טען כי החברה הפרה את החוק בבוטות. ראשית, הוא פוטר בתום שנת עבודה ללא שימוע. שנית, החברה פגעה בזכויותיו המוגנות: היא לא שילמה לו את מלוא השכר ואף מנעה ממנו זכויות סוציאליות, בהן הפרשות לקרן פנסיה.

החברה הכחישה את טענות התובע, והצהירה כי הוא זומן לשימוע כדין לאחר שזיהתה אצלו “התנהגות שיטתית ונמשכת” של זלזול וחוסר מקצועיות. עוד לטענתה, ההחלטה לסיים את יחסי העבודה נלקחה רק לאחר השימוע.

בכל הנוגע לתנאי העבודה, החברה טענה כי התובע הועסק תמורת משכורת “גלובלית” וקיבל את כל המגיע לו בהתחשב בכך שהחסיר שעות עבודה רבות.

בתגובה, הציג התובע כרטיסי נוכחות המעידים אחרת, אך החברה טענה שהם מפוברקים.

איפה הראיות?

השופטת יפית זלמנוביץ הדגישה את החשיבות של הליך השימוע, שנועד לצמצם ככל האפשר את עגמת הנפש שנגרמת לעובד העומד בפני פיטורים. השימוע אמור לאפשר לו להתנגד לפיטורים ולגרום למעסיק לחזור בו.

השופטת הבהירה כי טענות החברה בנוגע לעריכת השימוע וסיבת הפיטורים לא נעלמו מעיניה, אך היא אינה יכולה לקבל אותן ללא ראיות. החברה לא צרפה אפילו בדל ראיה המעיד על כך שהתובע זומן לשימוע וגם לא צירפה פרוטוקול מהשימוע עצמו.  

לנוכח דברים אלה, השופטת פסקה כי החברה לא הוכיחה כי קיימה לתובע שימוע כנדרש בחוק ולכן הוא זכאי לפיצוי על פיטוריו שלא כדין.

טענת התובע, לפיה לא קיבל שכר עבור שעות נוספות התקבלה אף היא, לנוכח כישלונה של הנתבעת להציג כרטיסי נוכחות או כל ראיה אחרת שיכולה לסתור את טענות התובע ומסמכי הנוכחות שהציג, המעידים על היקף גבוה של שעות עבודה גבוה מול שכר נמוך.

השופטת אף התייחסה לתלושי השכר שהחברה הנפיקה לתובע וקבעה כי הם “נגועים” בפגמים רבים. כך למשל, לא כתוב בהם מספר השעות והימים שהתובע עבד בפועל, והם מעידים על חוסר התאמה משווע בין השכר שקיבל לבין הסכומים שהופרשו עבורו לקופת הגמל.

מכאן, הגיעה השופטת למסקנה שהתובע אכן לא קיבל את כל הזכויות המגיעות לו.

לפיכך, השופטת הורתה לחברה לשלם לתובע 60,962 שקל עבור שעות נוספות, הפרשי שכר, אי עריכת שימוע וזכויות סוציאליות, בתוספת הוצאות משפט בסך 8,000 שקל. עם זאת, השופטת אישרה לחברה לקזז מסכום זה סך של 4,819 שקל לכיסוי הלוואה שנטל ממנה התובע.

ב”כ התובע: עו”ד רונן אגם

ב”כ הנתבעת: עו”ד ישי בית און

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת:  עורך דין שלמה מושיץ עוסק בדיני עבודה

** הכותב לא ייצג בתיק

באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”

www.psakdin.co.il

סע”ש 32852-06-14

 

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il