ביטוח לאומי

עבדה אצל בעלה אבל לא קיבלה שכר: זכאית לדמי אבטלה?

admin
מאת admin

האישה עבדה כפקידה בסוכנות הביטוח של בעלה במשך שלוש שנים. לאחר שעזבה היא תבעה דמי אבטלה אבל ביטוח לאומי דחה את בקשתה בטענה שכלל לא הייתה שכירה אלא שותפה בעסק המשפחתי. בית הדין לעבודה לא קיבל את עמדתו.

 

האישה החלה לעבוד בקביעות כפקידה בסוכנות הביטוח של בעלה בסביבות שנת 2004 ועזבה כעבור שלוש שנים. לאורך שלוש שנות עבודתה בעלה הנפיק לה תלושי שכר  וניכה משכרה דמי ביטוח ובריאות לפי דרישות החוק.

הבעיה הייתה שבפועל, האישה לא קיבלה שכר – לא במזומן, לא בשיקים ולא בהעברה בנקאית. עניין זה הביא את ביטוח לאומי להסיק שהיא לא הייתה עובדת מן המניין ולדחות את תביעת דמי האבטלה שהגישה.

בינואר 2014 פנתה האישה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. היא ציינה כי ביטוח לאומי כבר הכיר בה בעבר “כעובדת” של סוכנות הביטוח והיא אינה מבינה מדוע כעת החליט לדחות את תביעתה.

בנוגע לסוגיית השכר, היא טענה, כי לה ובעלה יש חשבון משותף כך שהפקדת המשכורת בחשבון הייתה תהליך מיותר, שכלל אינו סותר את העובדה שהייתה עובדת רגילה בעסק. כמו כן, העובדה שבעלה העסיק פקידה מחליפה, לאחר שעזבה, מעידה על כך שמילאה תפקיד משמעותי עבור העסק.

ביטוח לאומי התחיל מנושא התביעה הקודמת: לטענתו, הוא פוסק בכל תביעה בהתאם לנסיבות והוא רשאי היה לדחות את התביעה הנוכחית, גם אם בעבר החליט אחרת. הפעם הוא הבין שהתובעת הייתה בעצם שותפה עצמאית בעסק המשפחתי, ומכאן שהיא אינה זכאית לדמי אבטלה בתור “עובדת”.

לא העסקה פיקטיבית

השופט מירון שוורץ הבהיר כי קיומם של יחסי עובד-מעביד בקרב בני משפחה אינם פשוטים להוכחה ואכן יש לבחון טענות כאלה בקפידה. אלא שאין זה אומר שיש לדחות כל תביעה של קרוב משפחה שטוען שהוא עובד. במקרה הזה, אופן העסקת התובעת מעיד בבירור על כך שהייתה עובדת רגילה: היא עבדה במשרה מלאה, שולמו בגינה דמי ביטוח ובריאות, הוציאו לה תלושי שכר והביאו לה מחליפה כשעזבה.

באשר לתשלום השכר בפועל, ציין השופט, כי אף שמדובר בקריטריון חשוב להוכחת יחסי עבודה בין קרובי משפחה, במקרה הספציפי הוא לא תנאי מחייב. ראשית, מאחר שאין מחלוקת שהתובעת באמת עבדה בסוכנות ולא הועסקה באופן פיקטיבי; שנית, משום שבאמת אין היגיון בהעברת השכר לחשבון המשותף עם המעסיק.

השופט גם לא הבין מה הסיבה לשינוי בעמדת הביטוח הלאומי, לאחר שבעבר כבר הכיר בתובעת כשכירה, ובהתחשב בכך שתנאי ההעסקה שלה לא השתנו מאז.

לבסוף, נקבע שהתובעת עבדה כשכירה בעסק של בעלה ועל ביטוח לאומי לשלם לה דמי אבטלה. המוסד חויב בשכ”ט עו”ד של  4,000 שקל.

מכאן, קיבל השופט את הסבר התובעת שלפיו פעולת תשלום שכרה מהחשבון המשותף והפקדתו לאותו חשבון בדיוק היא מיותרת.

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת:  עו”ד סנאית מרקוביץ’ ממשרד מרקוביץ’ ליאור ושות’, עוסקת בדיני עבודה וביטוח לאומי

באדיבות: אתר המשפט הישראלי “פסקדין”

www.psakdin.co.il

 

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il