עינת החלה לעבוד במקום עבודה חדש. בחודש הראשון לעבודתה, סגר מעסיקה את מקום העבודה לרגל חוה”מ סוכות והוציא את כלל עובדי החברה לחופשה מרוכזת. עינת, שטרם נצברו לזכותה ימי חופשה, גילתה להפתעתה, כי מעסיקה חייב אותה בימי חופשה וכך נוצרה לה יתרה שלילית של ימי חופשה. האם נהג מעסיקה כדין?
תשובה
ראשית, יש לציין כי עפ”י דיני העבודה ימי העבודה בחול המועד הינם ימי עבודה רגילים. במקרה בו עובד יצא לחופשה שנתית בחול המועד, המעסיק יכול לנכות לעובד ימי חופשה מלאים, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי ענפי / מיוחד, בצו הרחבה ענפי, בהסכם עבודה אישי או בנוהג החל במקום העבודה.
1. יום חופשה בחול המועד ביוזמת המעביד
על פי ההלכה שנקבעה בבתי הדין לעבודה, עובד זכאי לשכרו גם אם לא עבד בפועל, כאשר הוא מוכן לעבוד והמעסיק לא סיפק לו עבודה. לפיכך, במקרה בו המעסיק כופה על עובד שלא לעבוד ביום מסוים, שבו העובד היה מוכן לעבוד, על המעסיק לשלם לעובד שכר עבודה בגין יום זה.
האם ניתן לזקוף יום חופשה בגין ימי חול המועד?
בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע כי החובה למתן חופשה שנתית מוטלת על המעביד והוא זה המסדיר את מועדה (דב”ע מז/ 29-4, דב”ע לא/ 1-3), בכפוף לכך כי כשמדובר על חופשה בת 7 ימים רצופים ומעלה, תאריך תחילת החופשה יקבע לפחות 14 יום מראש (סעיף 9 לחוק חופשה שנתית, התשי”א-1951).
לפיכך, במקרה בו לעובד ישנה יתרת חופשה צבורה לזכותו, המעסיק יוכל לנכות לעובד יום חופשה בגין ימי חול המועד בהם היה העובד בחופשה ולשלם לו דמי חופשה בגין ימים אלה. אך במקרה בו לעובד ספציפי אין ימי חופשה צבורים לזכותו, המעסיק אינו רשאי לרשום לעובד יתרת ימי חופשה שלילית, והעובד זכאי לשכר עבודה רגיל בימי החופשה שנכפו עליו.
מעסיק אשר למרות זאת ירשום לעובד יום חופשה במינוס (יתרה שלילית), לוקח על עצמו את הסיכון כי העובד ידרוש את יום החופשה אשר נוכה ממנו שלא כדין (לרבות תשלום פיצויי הלנת שכר אם המעביד ינכה את יתרת החופשה השלילית ממשכורתו של העובד).
2. יום חופשה בחול המועד ביוזמת העובד
אם העובד פונה מיוזמתו למעסיק ומבקש יום/ימי חופשה בחול המועד, בידיעה כי אין לו ימי חופשה צבורים – המעסיק יכול לנכות לעובד יום/ימי היעדרות ממשכורתו. האפשרות לרשום לעובד יום/ימי חופשה במינוס (יתרה שלילית) ולשלם לו שכר רגיל, טרם נבחנה בבית הדין לעבודה.
נראה כי המעסיק יהיה רשאי לקזז את היתרה השלילית מכל סכום שיהיה חייב לעובד, רק במקרה בו יהיה למעסיק תיעוד בכתב על כך כי העובד ביקש את יום/ימי החופש, מאשר שאין לזכותו ימי חופשה צבורים באותו מועד ומסכים כי המעסיק יוכל לנכות מכל סכום שיגיע לו בעתיד את היתרה השלילית של ימי החופשה.
לפיכך, מעסיק שכופה ימי חופשה בחול המועד על עובדיו יוכל לקזז ימי חופשה ממכסת החופשה הצבורה של כל עובד או לשלם לעובד שכר רגיל עבור אותם ימים (במקרה בו לעובד אין יתרת ימי חופשה צבורה לזכותו), זאת כמובן כשלא קיים הסכם אישי/ נוהג / הסכם קיבוצי/ צו הרחבה במקום העבודה הקובע אחרת.כמובן שיש גם אפשרות לכל הסדר אחר.
* המאמר באדיבות עו”ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות’ המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל “עולם העבודה” ומחברת הספרים : “דיני עבודה – המדריך המלא” ו-“חוזים והסכמים בדיני עבודה”.
לאתר האינטרנט של עו”ד הילה פורת: http://www.hilaporat.co.il
