דיני עבודה

טעויות אופייניות של חשבי שכר

admin
מאת admin

ilan_kaminchki-sסקר עוקץ מערכות, שנערך בחודשים ינואר – מאי 2011 והקיף 326 חשבי שכר ממגזרים שונים, העוסקים בחישוב שכר של 8,800 עובדים, כולל מוסדות כספיים, חברות ציבוריות, עסקים קטנים, חברות, עצמאים ועוד, הראה, כי חשבי שכר רבים מבצעים טעויות הבאות לידי ביטוי בתלוש המשכורת של רבים מאיתנו. עוד על כך – בכתבה הבאה.

 

דמי מחלה: פחות מ- 15% מחשבי השכר בארץ יודעים כיצד לחשב נכון את ימי המחלה המגיעים לעובד

הנושא    מעסיק קטן   מעסיק בינוני   מעסיק גדול   ממוצע      
חישוב גמול מחלה    84.60% 56.30%  17.20%  52.70%

 

bergmanaעמי ברגמן, מנכ”ל משותף בעוקץ מערכות, מציין כי חוק ימי מחלה בא להגדיר את זכאותו של העובד לקבלת דמי מחלה ממעבידו, במקרה של היעדרות עקב מחלה. לפי החוק, עבור היום הראשון של המחלה לא משולם שכר, עבור היום השני והשלישי של ימי המחלה משולם שכר של 50% ומהיום הרביעי ואילך משולם שכר מלא. רובם הגדול של חשבי השכר (92%) ידעו באופן כללי מה אומר החוק. הכשל העיקרי של חשבי השכר היה איך לחשב את הסכום המגיע לעובד במקרים שונים, כמו למשל כאשר אחד מימי המחלה חל בימי חופשה (כמו שישי- שבת ברוב מקומות העבודה בארץ). לפי החוק, במקרה זה יום החופשה נחשב כיום מחלה למניין ימי המחלה. לדוגמא: אם עובד קיבל ביום חמישי ארבעה ימי מחלה, לפי החוק ביום ראשון עליו לקבל שכר מלא היות ויום זה נחשב יום רביעי למניין ימי המחלה. מרבית חשבי השכר סברו שעל יום ראשון יקבל העובד 50% מהשכר היות ויום זה נחשב לדעתם כיום המחלה השני (הם לא חישבו את שישי- שבת כיום מחלה).  כשל נוסף של חשבי השכר היה במקרים בהם ימי המחלה הרצופים מתפרסים על פני חודשים שונים. במקרה זה, אין חשיבות לחודש שבו חלו הימים. למשל, אם עובד מקבל ארבעה ימי מחלה, גם אם יום המחלה הרביעי חל בראשון לפברואר הוא ישולם כיום רביעי (שכר מלא) ולא ראשון. חלק מחשבי השכר

עו”ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה מבהיר, כי במקרה בו גילה העובד שמעבידו לא שילם לו את השכר כנדרש עקב מחלתו, הוא רשאי לפנות למעביד על מנת שיתקן את העוולה.לשם כך, יש לפנות בכתב אל המעביד תוך פירוט של אופי הטעות, בצירוף אסמכתאות רפואיות ולאחר מכן לדרוש החזר רטרואקטיבי של תשלומי השכר שלא שולמו כדין.
הדלת לקבלת ההחזר אינה נטרקת כאשר מדובר על עובד שגילה את העוולה לאחר שסיים את יחסי העובד מעביד, שכן ההתיישנות במקרה זה תיכנס לתוקפה רק לאחר כשבע שנים מסיום יחסי עובד-מעביד. כמובן שהעובד נדרש לתמוך את דרישתו באסמכתאות הרלוונטיות ולפיכך, מתחדדת החשיבות של שמירת האסמכאות הרפואיות עד תום מניין שנות ההתיישנות.
יש לזכור כי המדובר בעצה לעובדים במגזר הפרטי או במקום עבודה בו לא חל הסכם קיבוציי המחייב את המעביד לשלם תשלום  מלא עבור כל ימי המחלה.
עובדים שחתמו על טופס קבלה וסילוק בתום יחסי העבודה  עם מעבידם, על פיו אין להם כל אפשרות לתבוע סכום נוסף מזה ששולם להם, אינם צריכים לאבד תקווה. ייתכנו מקרים בהם בית הדין לא ייתן תוקף לחתימה על מסמך זה, בעיקר כאשר יוכח לבית המשפט כי העובד לא יכול היה לדעת באותה נקודת זמן כי  הסכום ששולם לו לא עמד בדרישות החוק.

 

למעלה מ %40 מחשבי השכר טועים בחישוב הזיכוי בימי חופשה

הנושא         מעסיק קטן       מעסיק בינוני      מעסיק גדול      ממוצע      
זיכוי בימי חופשה 52.90% 13.40% 9.40% 25.23%

עמי ברגמן אומר כי לפי החוק מגיעים לכל עובד מספר ימי חופשה מוגדרים בשנה: לפחות 10 ימים לעובד במשרה מלאה של חמישה ימי עבודה בשבוע, בשנה הראשונה במקום עבודתו, כאשר המכסה גדלה במשך השנים. בתחום זה לחשבי השכר טעויות רבות: אי ניהול של רישום מסודר עבור ימי החופשה שהעובד לוקח, חישוב מוטעה של ימי חופשה לעובד במשרה חלקית ואי הגדלת מכסת ימי החופשה של העובד משנה לשנה, הן חלק מהטעויות הנפוצות בתחום. מעסיקים וחשבי שכר רבים לא מודעים לכך שהעובד חייב לנצל את ימי חופשה העומדים לזכותו במהלך השנה. באחריות המעביד להתריע בפני העובד לקראת סוף השנה, על ימי החופשה שנותרו לעובד ולאפשר לו לנצלם. חשבי שכר רבים המאפשרים את העברת ימי חופשה משנה לשנה או את מחיקת ימי החופשה שנותרו לעובד, טועים טעות חמורה, גם אם הדברים נעשים בהסכמת העובד. טעות חמורה נוספת היא מתן פידיון ימי חופשה שלא במסגרת הפסקת יחסי עבודה.

עו”ד אילן קמינצקי מבהיר, כי תשלום עבור פדיון חופשה אסור שלא במסגרת  סיום יחסי עובד-מעביד. במקרים רבים מעביד ששילם פדיון חופשה שנתית לעובד בתקופת העבודה במקום חופשה בפועל, נתבע על ידי העובד וחוייב על ידי בית הדין לעבודה לשלם לעובד תשלום נוסף בגין פדיון החופשה.

 

כמעט מחצית מחשבי השכר טועים בחישוב תשלום בגין שעות נוספות

הנושא        מעסיק קטן    מעסיק בינוני    מעסיק גדול      ממוצע    
תשלום שעות נוספות   48.20% 24.30% 11.70% 28.07%

 עמי ברגמן מבהיר, כי חוק שעות עבודה ומנוחה המחייב את כל המעסיקים במשק, קובע במפורש כי כל עובד שעבד שעות נוספות מעל מכסת השעות הקבועה לפי חוק, זכאי לתגמול מיוחד על סך 125% מהשכר בשעתיים הראשונות לעבודתו ו-150% מהשכר על כל שעה נוספת לאחר מכן. גם השכר בסופי שבוע הינו 150% לשעת עבודה. בתחום זה קיימות טעויות רבות ולעובדים רבים מחושבות שעות העבודה הנוספות, כולן או חלקן, כשעות עבודה רגילות או לא מחושבות כלל.
עו”ד קמינצקי מבהיר, כי בנוסף לאמור, לא מעט  מהעובדים מוחתמים על חוזי עבודה הכוללים תעריף שעות גלובאלי. לעיתים הדבר נעשה מאחר והמעסיק סובר שתפקידם מצריך מידה מיוחדת של אמון אישי שכן, עבודתם אינה מאפשרת למעביד לפקח על שעות העבודה והמנוחה של העובד.
המעביד ,שמעוניין לחסוך את התשלום בגין השעות הנוספות לעובד, מתבסס על סעיף 30{א} לחוק שעות העבודה והמנוחה שקובע, כי  החוק אינו חל על העבדתם של מספר סוגי עובדים. הקבוצה הראשונה, הינה עובדים המאיישים משרות הנהלה, או כאלו  שתפקידם דורש מידה מיוחדת של אמון אישי. הקבוצה השנייה הינם עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד על פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
עו”ד אין קמינצקי מבהיר כי בית הדין שולח מסר למעסיקים שמנסים להתחמק מתשלום השעות הנוספות לעובדים ע”י הוצאתם מתחולת החוק ומציין, כי במציאות בת ימנו, עומדים לרשות המעסיקים שורה של אמצעים טכנולוגים ובכללם, טלפונים סלולארים, מכשירי קשר וכו’, כך שבהחלט ניתן לפקח על עבודתם ואין כל תוקף לקביעה כללית שלא ניתן לפקח על עבודתו של העובד. כמו כן, הדבר מתיישב עם לשון הפסיקה העכשווית שגורסת, כי מידת האמון הנדרשת בעבודה מחוץ לחצר המפעל פחותה ממה שהייתה בעבר.
עו”ד קמינצקי מציין, שעל המעסיקים והמועסקים כאחד לדעת , כי כשמדובר בעובד שהוגדר כעובד גלובלי חרף שאין המדובר בתפקיד המחייב מידה מיוחדת של אימון אישי, העובד אינו אמור ואינו חייב לבצע עבודת שעות נוספות מבלי שתשולם לו התמורה כחוק כנגדה.

 

למעלה מחמישים אחוז מחשבי השכר טועים בתיאום מס הכנסה לעובד העובד בשני מקומות. 

 

הנושא     מעסיק קטן     מעסיק בינוני    מעסיק גדול     ממוצע      
מתן נקודות זיכוי לחייל משוחרר 18.60% 17.50% 6.70% 14.27%
מתן נקודת זיכוי לנטול יכולת    29.30% 20.70% 6.40% 18.80%
תאום מס הכנסה לעובדי בשני מקומות     56.30% 42.80% 12.40% 37.17%

עמי ברגמן מסביר כי טעויות הקשורות במס הכנסה: חוסר השליטה של חשבי שכר רבים בפקודת מס ההכנסה, גורמות לתשלומי מס עודפים או חסרים של העובדים. דוגמאות לטעויות בתחום זה:
• אי מתן נקודות זיכוי מתאימות עבור חיילים משוחררים, עולים חדשים, עובד התומך בנטולי יכולת, עובדת שילדה במהלך שנת המס ועוד.
• סיווג לא נכון של קופת גמל לצורך זיכוי במס: סיווג בזיכוי הקופה של 25% במקום של 35% או ההפך.  
• סיווג לא נכון של קרן פנסיה: סיווג שגוי של קרן פנסיה גירעונית מונע מהעובד לקבל זיכוי נוסף שנקבע בתקנות מס הכנסה בסוף שנת 2004. התיקון פורסם בסוף שנת 2004 וחל רטרואקטיבית משנת 2004.

 

כמעט עשרים אחוז מחשבי השכר טועים בחישוב פיצויי פיטורין

 

הנושא       מעסיק קטן     מעסיק בינוני    מעסיק גדול      ממוצע   
חישוב פיצויי פיטורין  19.30% 9.50% 2.10% 10.30%

עמי ברגמן מבהיר, כי חישוב מוטעה של פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד ממעסיקו, עשוי לגרום לתשלום יתר או חסר של הפיצויים וכן לתשלום לא נכון של המס על חלק הפיצויים החייב במס.

עו”ד קמינצקי מבהיר, כי על החברה שמעסיקה חשבי שכר לזכור, כי בית המשפט יכול לזמן את החשב לצורך מתן עדות . וכך, במידה ויוכח לבית המשפט שהטעות נעשתה שלא בשוגג, כי אם מתוך כוונה תחילה, קיימת האפשרות שבית  הדין יפסוק כי המעביד מחויב לשלם גם פיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורין, בגובה שיכול להאמיר במקרים מסוימים אף לעשרות אלפי שקלים. 

למעלה משמונים אחוז מחשבי השכר טועים בבאשר לצבירת הזכויות לעובדת בהריון.

הנושא     מעסיק קטן     מעסיק בינוני    מעסיק גדול    ממוצע     
צבירת זכויות לעובדת בהריון    81.60% 65.30% 24.80% 57.23%

עמי ברגמן מסביר כי צבירת זכויות עבור עובדת בהריון ובחופשת לידה: לנשים בהריון, בשמירת הריון ובחופשת לידה, ישנן זכויות המוקנות בחוק. חשבי שכר רבים אינם מודעים לחוקים אלו וכתוצאה מכך, נפגעות זכויות עובדות אלו לעיתים קרובות. למשל, עבור נשים בחופשת לידה יש לשלם לקופות הגמל או ביטוחי המנהלים, לנשים בחופשת לידה יש לצבור את הזכויות לצורך הבראה ,חופשה ועוד.
עו”ד אילן קמינצקי : המדובר בנושא שעלה במהלך השנים האחרונות במעלה סולם סדר העדיפויות של בית המשפט. בית הדין עלול לשפוט לחומרא את המעביד  שמקפח זכויות של עובדת בהריון , וכך זולת תשלום פיצוי גבוה, הדבר אף עלול להזיק לתדמיתו של המעביד.

 

 


הכותב הינו מומחה בדיני עבודה.

 

לאתר של עו”ד קמינצקי: 

http://www.d-avoda.co.il/MyPage2.aspx?p=117

על הכותב

admin

admin

www.oketz.co.il