okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

פיטרה בעלת מוגבלות - תוחזר לעבודה ותפוצה בכ 280,000 שקל

החברה, מקבוצת כי"ל, הוציאה עובדת הסובלת ממחלת שרירים לפרישה מוקדמת בניגוד לרצונה. העובדת הגישה נגדה תביעה וזכתה. בית הדין לעבודה קבע שהחברה לא התחשבה במצבה הרפואי לפני הוצאתה לפנסיה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות.

אחת ממטרותיו המובהקות של החוק לשוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות היא למנוע אפלייתם במקום העבודה, ולפי פסק הדין החשוב שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בשבוע שעבר, גם לוודא שלא יפוטרו מבלי שמצבם הרפואי יילקח בחשבון.

פסק הדין ניתן בתביעה שהגישה עובדת "תרכובות ברום" (מקבוצת כימיקלים לישראל), הסובלת מפיברומיאלגיה (מחלת שרירים) שלטענתה פוטרה מחמת מוגבלותה הרפואית.

האישה, כיום בת 55, גילתה לפני שנתיים ששמה נמצא ברשימת עובדים שהוחלט להוציאם לפרישה מוקדמת במסגרת צמצומים בחברה.

בתגובה, היא פנתה לנציגי החברה, עדכנה אותם על מצבה הרפואי והביעה בפניהם חשש שלא תמצא עבודה אחרת. אבל ניסיונותיה לבטל את רוע הגזירה לא קצרו הצלחה, ובשנה שעברה היא הגישה את התביעה, בה ביקשה להחזיר אותה לעבודה ולפצות אותה על פיטוריה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות.

התובעת טענה שמעסיקיה לא לקחו בחשבון את מצבה לפני שהחליטו להוציא אותה לפרישה מוקדמת, אולם התובעת טענה כי לא ידעה על מצבה הרפואי לפני פיטוריה ואף הכחישה כי היא סובלת ממגבלות כלשהן, תוך שהצביעה על כך שתפקדה בעבודה ללא בעיה.

בכל מקרה, הנתבעת טענה כי חוק שוויון הזדמנויות נוגע לקליטת עובדים וקידומם, ולא לפיטוריהם, מה גם שפיטורי התובעת נערכו בהתאם להסכם קיבוצי.

הזכות להתפרנס בכבוד

יחסה של החברה לאנשים עם מוגבלויות משקף במידה רבה את פניה של החברה כולה, כתב השופט אילן סופר בפסק דין חשוב שהורה באורח נדיר על אכיפת יחסי העבודה והדגיש את  החשיבות שבאכיפת חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות.

לגופו של עניין, השופט קיבל את טענת התובעת, שהגישה מסמכים רפואיים המעידים על כך שהיא אכן סובלת ממחלה שבעקבותיה ניתן להגדירה כ"אדם עם מוגבלות".

בנוסף, ובניגוד לטענת הנתבעת, השופט קבע כי ההסכם הקיבוצי של הנתבעת לא אפשר לה לפטר עובדים בעלי מוגבלות.

אף שהשופט האמין כי הנתבעת לא ידעה על מחלת התובעת בזמן ההחלטה לסיים את עבודתה, הוא ציין כי אין למעשה מחלוקת, שהתובעת הספיקה ליידע אותה על מצבה האישי לפני כניסת הפיטורים לתוקף.

מרגע זה, היה על התובעת להכניס עובדה זו למכלול השיקולים שלה לפני הפיטורים ואף לבחון אפשרות לשבץ אותה בתפקיד אחר. משלא עשתה זאת, היא הפרה את חובתה לפי החוק. השופט הוסיף כי דווקא משום שהנתבעת היא חברה גדולה ומוכרת היה עליה לפעול בהתאם להוראותיו ביתר שאת.

מעבר להחזרת התובעת לעבודה, השופט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת 228,889 שקל עבור שכר עבודה שהייתה מרוויחה אלמלא פיטוריה, ופיצוי בסך 50,000 שקל עבור עוגמת הנפש, החרדה והחשש שנגרמו לה עקב הוצאתה לפנסיה מוקדמת. בנוסף תשלם הנתבעת 25,000 שקל הוצאות משפט.

לסיום, השופט הסביר כי פסק דינו נועד לבטא את יחסה המחודש של החברה בישראל לאנשים עם מוגבלות, ולהעביר מסר לפיו מעסיקים חייבים לאפשר לבעלי מוגבלויות לעבוד ולהתפרנס בכבוד, ולמנוע מהם את התחושה שהם נטל על הזולת.

ב"כ התובעת: עו"ד נאוה פינצ'וק אלכסנדר

ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב מלישקביץ

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עורך דין גלעד פלג שותף במשרד עורכי הדין יאיר ארן ושות' העוסק בדיני עבודה

הכותב לא ייצג בתיק

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

סע"ש 48656-10-15 י.ב. נ' תרכובות ברום בע"מ

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק