דיני עבודה

 

נקנסה ב 226,000 ש"ח כי לא שילמה שכר מינימום לעובד

חברת הסעות הורשעה באי תשלום שכר מינימום לאחד מנהגיה. המדינה ביקשה להטיל עליה קנס כבד של 1.23 מיליון שקל, אולם ביה"ד האזורי לעבודה בתל-אביב האמין לחברה שהדבר נעשה בתום לב, וגזר עליה קנס של 226 אלף שקל בלבד.

 

ב-2009, בעקבות תלונה של אחד העובדים, הוטלו על חברת ההסעות "טילי אראם" קנסות בשווי 110 אלף שקל, בשל עבירות על חוק שכר מינימום. החברה סירבה לשלם את הקנסות וביקשה להישפט.

ביוני 2009 הגישה נגדה המדינה כתב אישום שייחס לה עבירה של אי תשלום שכר מינימום במשך 11 חודשים לנהג המתלונן.

החברה הורשעה בעבירות שיוחסו לה והמדינה ביקשה לקנוס את החברה ב-1,234,000 שקל. המדינה טענה כי החברה עברה עבירה חמורה ופגעה במחויבות להבטיח קיום מינימלי לעובד, בייחוד כשמדובר בעובד קשה יום.

החברה הנאשמת טענה, כי היא פעלה לפי נוהג המקובל בענף ההיסעים ותגמלה את עובדיה בנדיבות בדרך חישוב שונה: כך, בענף נהוגה מסגרת עבודה של 12 שעות במהלך היום, שבחלקן הנהגים לא עובדים, אלא נחים או הולכים לביתם.

לטענתה, שכר הבסיס היה נמוך, אולם הנהגים קיבלו תעריף גבוה ונדיב עבור שעות שעבדו מחוץ למסגרת, אף שלעיתים הם לא עבדו בשעות המסגרת. גם המתלונן, היא טענה, קיבל תעריף גבוה פעמים רבות, אפילו בימים שבהם סיים את העבודה באמצע היום, והמתלונן הודה בכך בעדותו.

ככלל, לטענתה, הודות לכך - הנהגים קיבלו משכורות גבוהות יחסית – לעיתים אף כפול משכר המינימום. לטענתה, היא הייתה בטוחה שהיא מקיימת את החוק, כשחשבה שיש להתחשב במלוא המשכורת לעניין חישוב שכר המינימום.

עוד טענה, כי מאז שנת 2009 היא שינתה את שיטת החישוב, וכי לא הייתה לה כוונה כלשהי להתחמק מתשלום שכר מינימום.

החוק חשוב, אבל...

השופטת הבכירה מיכל לויט קבעה, שאף כי אין עוררין על חשיבות חוק שכר מינימום, יש להתחשב בנסיבות שהביאו את הנאשמת לביצוע העבירה, כלומר שיטת התגמול המיוחדת שהייתה נהוגה אצלה לגבי עובדיה ושאף הייתה מקובלת בענף ההיסעים.

השופטת קבעה, כי מידת הנזק שנגרמה במקרה זה – כשברובם המכריע של החודשים הרלוונטיים הגיע רף ההשתכרות של העובדים מעל לשכר המינימום ולעיתים אף כפול מכך – אינה חמורה במיוחד.

השופטת האמינה לחברה, כי חשבה בתום לב שהיא עומדת בדרישות החוק ולא שמה לב ששיטת החישוב שלה הביאה לכך שלעיתים השכר לא הגיעה לרף המינימום.

בהתחשב בדברים האמורים ובכך שאין לנאשמת הרשעות קודמות, שהיא שינתה את שיטת התגמול ושמדובר בחברה ותיקה, שהטלת קנס גבוה מאוד עלול לפגוע בפרנסת העובדים המועסקים אצלה, השופטת הטילה על הנאשמת קנס של 226 אלף שקל – קנס נמוך יחסית.

החברה חויבה להימנע מעבירות על חוק שכר המינימום לתקופה של שלוש שנים, שאם לא כן – תחויב בקנס המרבי לפי החוק – העומד, במקרה שלה על כ-2.5 מיליון שקל.


מאת: עו"ד אבישג ראבד

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il