okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

לא היה בעסק שעון נוכחות: המעסיק יפצה בעשרות אלפי שקלים

העובד טען כי עבד שעות נוספות אך אין לו דרך להוכיח זאת משום שלא היו רישומי נוכחות. טענת המעסיק כי לא התקין שעון משום שמדובר בחברה משפחתית קטנה לא סייעה לו.

בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה בעל עסק לשלם לעובד שפוטר פיצויים של כ- 100 אלף שקלים, בין היתר בגין שעות נוספות, פיטורין ללא שימוע פורמלי וזכויות סוציאליות נוספות. סגנית הנשיאה השופטת אריאלה גילצר-כץ קבעה כי הנטל להוכיח את תנאי העבודה של העובד הוא על כתפי המעסיק – והוא לא עמד בו. מעסיק מחוייב על פי חוק לנהל פנקס שעות עבודה, ומשאין שעון נוכחות בעבודה, גרסת העובד לעניין זה תתקבל באופן מלא.

התובע עבד כשמונה שנים וחצי כמוכר בחנות הרהיטים של הנתבע בתל-אביב. בתביעה שהגיש חמישה חודשים לאחר פיטוריו (ינואר 2016) הוא טען בין היתר שפוטר מבלי שהמעסיק התריע על כך בפניו בשימוע ולא שולמו לו מלוא פיצויי הפיטורין המגיעים לו, ופדיון זכויות סוציאליות כמו ימי חופשה. באופן כללי הוא טען כי לאורך שנות העבודה הוא לא קיבל שכר עבור שעות נוספות ונסיעות.

מנגד, הנתבע טען כי התובע קיבל את כל השכר והזכויות שהגיעו לו, כולל פיצויי פיטורין מלאים, וכי הוא לא עבד שעות נוספות אלא להפך – לקח הפסקות רבות בזמן העבודה ונהג לעזוב לפני סגירת החנות. בהתחשב בכך, הנתבע ביקש לקזז מסכום הפיצוי שיחויב בו – במידה שיחויב – את סכום השעות שהתובע החסיר ועלות של ריהוט שקיבל ללא תשלום.

לעניין החתמת שעון הנוכחות טען הנתבע, כי מדובר בעסק משפחתי של חמישה עובדים, אין שעון נוכחות.

חובת ההוכחה על המעסיק

סגנית הנשיאה גילצר-כץ הדגישה כי החוק מחייב את המעסיק לנהל פנקס שעות עבודה מסודר, ובכך דחתה את טענת הנתבע כי משמדובר בעסק משפחתי של חמישה עובדים בלבד אין בכך צורך.

השופטת הדגישה כי כשיש מחלוקת לגבי שעות עבודה המעסיק צריך להוכיח כמה בדיוק העובד עבד. אלא שבהיעדר רישומי נוכחות – הנתבע לא עמד בנטל הזה ואף לא גיבה את הטענה שלו לגבי ההפסקות המופרזות.

משכך, השופטת קבעה כי היא מקבלת את גרסת התובע כי עבד כל יום במשך 10 שעות, כל זמן שהחנות הייתה פתוחה, והוסיפה על דרך האומדן עוד 10 שעות עבודה נוספות בשבוע.  

באשר למהותה של אותה "שיחת בירור" שנערכה לתובע, השופטת קבעה כי אף שניתנה לו אפשרות להשמיע את עמדתו אי אפשר לראות בה שימוע פורמלי משום שהוא לא זומן לשיחה בכתב ומראש.

באשר לטענת הקיזוז, סגנית הנשיאה הסכימה לקזז מסכום הפיצוי שייפסק לתובע ימי החופשה ושעות העבודה שהודה בעצמו כי החסיר אך קבעה כי הטענה על לקיחת הרהיטים לא הוכחה. כמו כן, השופטת קבעה כי הנתבע הוכיח ששילם לתובע את פיצויי הפיטורין המלאים שהגיעו לו.

התוצאה הסופית הייתה שאחרי הקיזוז הנתבע חויב לשלם לתובע  100,126 שקלים עבור שעות הנוספות, דמי נסיעות שהוכח כי לא שולמו לו ופיצוי על פיטורים ללא שימוע. נוסף על כך הוא יישא  בהוצאות משפט של 11,000 שקלים.

 באת כוח התובע: עורכת דין לענייני עבודה מיטל מזרחי  

באי כוח הנתבע: עו"ד ארז וייס ועו"ד שי וייס

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

 


מאת: עו"ד אילן בורדה העוסק בדיני עבודה 

 הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psaksin.co.il

אסף נ' ארנברג


 

 

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק