okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

פיצויים למלצריות שלא קיבלו זכויות

בית הדין לעבודה בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצויים בשווי מאות אלפי שקלים לשלוש מלצריות ברשת מועדני ההופעות החיות "זאפה", שנמנעו מהן זכויות סוציאליות במשך שנים.

המלצריות עבדו ב"זאפה" הרצליה עד שנת 2010, בין שנתיים לארבע שנים בהן, לטענתן, לא שולמו להן כל רכיבי השכר כחוק. לטענתן, על אף שהן פנו למנהלת העבודה בעניין התשלומים, היא התעלמה מהן לחלוטין ולא נותרה להן ברירה אלא לתלות את הסינר ולתבוע את שכרן בבית הדין לעבודה.     

לפי כתב התביעה, בתקופת עבודתן של התובעות נהגו המלצרים להעביר את הטיפים שהתקבלו לאחראי המשמרת, ואלה חולקו להם בהתאם לשעות העבודה. במקרה שסכום הטיפים שהצטבר עבור כל עובד היה נמוך מ-30 שקל לשעה, השלימה הנתבעת את הסכום החסר לעובד עד לסכום זה, אולם אם הטיפים היו גבוהים – הסכום נשאר בידן במזומן, ולא נכלל במסגרת השכר הקבוע (בתלוש השכר) שבגינו הופרשו תשלומים לזכויות סוציאליות.

התובעות טענו כי הן זכאיות להפרשי שכר וזכויות סוציאליות בהתאם לסכומי הטיפים וגם לפיצויי פיטורין שלא קיבלו כלל, על אף שהתפטרו בשל הפרת חוקי העבודה.  

בנוסף הן טענו כי צו ההרחבה מ-1979 החל על אולמות וגני אירועים חל גם על הנתבעת, ולפיו, התשר שניתן למלצריות מהווה בונוס בלבד ואינו מתקזז משכר העבודה שעליו התחייב המעביד.

שילמנו הכל

מנגד הנתבעת טענה כי אינה נחשבת לאולם אירועים ולכן אינה חייבת בהשלמה לשכר המינימום או בשאר התשלומים להן טענו התובעות. לעניין הפיטורין טענה הנתבעת כי התובעות עזבו מרצונן, לאחר שהפסיקו להגיש משמרות. 

בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר נקבע כי צו ההרחבה אינו חל על הנתבעת ואולם בעניין הטיפים קבעה השופטת נטע רות כי "אופן תשלום השכר הביא לפגיעה בזכויותיהן הסוציאליות של התובעות, משלא הופרשו ולא שולמו מלוא ההטבות הסוציאליות בגין מלוא השכר."

גם בעניין הפיטורין קיבלה השופטת רות את טענת התובעות ואף פסקה לכל אחת מהן פיצויי פיטורין שהתווספו לפיצויים נוספים ביניהם השלמה לשכר מינימום, דמי נסיעות שלא שולמו במלואם, דמי הבראה ופנסיה.      

לאחר בחינה מעמיקה לגבי כל אחת מהתובעות בנפרד, על פי היקף המשרה שלהן ונסיבות הפסקת עבודה, הוחלט לפסוק לתובעת הראשונה פיצויים בסך כ- 10,500 שקל, לתובעת השנייה כ- 24,500 שקל ולתובעת השלישית שעבדה במשך התקופה הארוכה ביותר, כ-105,000 שקל. 

לכל אחת מהתובעות נפסקו גם 5,500 שקל בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

מחד יש לשמוח על פסיקה ראויה בה נערך איזון ונעשה צדק ברור לעובדים שאין חולק על כך שהם ב"תחתית שרשרת המזון" של העבודות. מאידך, היה ראוי אילו בית הדין היה משקיע גם בהרתעת מעסיקים אחרים, על ידי פסיקת פיצוי משמעותי גם על עגמת נפש. 

ב"כ התובעות: עו"ד יוסף שחם

ב"כ הנתבעת: עו"ד אמנון מ' שילה ואח'

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו"ד שיפרה גיטלמן העוסקת ב- דיני עבודה 

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

מאיה סלומון ואח' נ' צדף ניהול מועדונים בע"מ

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק