okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

כ 103 אלף ש' על שלילת זכויות ממנהל משרד - גם המעסיק ישלם

מנהל משרד בחברת יהלומים התפטר ותבע פיצויים על שעות נוספות, דמי נסיעות ופדיון ימי חופשה רבים שלא ניצל. בית הדין לעבודה חייב גם את בעל החברה בפיצוי כיוון שלא דיווח על שכר ששילם במזומן.

בית הדין לעבודה בתל-אביב פסק באחרונה יותר מ-103 אלף שקל עקב הפרת זכויותיו הסוציאליות של מנהל משרד בחברות יהלומים במתחם הבורסה. השופטת הבכירה מיכל לויט קבעה כי זהו אחד מאותם מקרים חריגים שבהם מוצדק לחייב את בעל החברות באופן אישי.

התובע עבד במשך 7 שנים כמנהל משרד בחברות יהלומים ששייכות לאותם בעלים, בפברואר 2014 הוא עזב ובהמשך הוא הגיש נגד החברות והבעלים תביעה לפיצויי פיטורים, הפרשי שכר וזכויות רבות נוספות.  

בתביעה הוא טען שפיטרו אותו ללא הודעה מוקדמת או שימוע, והציג מכתב פיטורים. עוד הוא טען שעבד שעות נוספות רבות שלא קיבל עבורן שכר, שלא פדו לו 36.5 ימי חופשה שלא ניצל, ושלא נתנו לו הודעה על תנאי עבודתו בניגוד לחוק.

טענה נוספת הייתה כי לא קיבל דמי נסיעות אף שהוא מתגורר במרחק של כ-3 ק"מ מהעבודה וכי הוא זכאי להשלמת זכויות סוציאליות בהתאם לצו ההרחבה בענף היהלומים.

לגבי סיום יחסי העבודה המעסיקות הבהירו שהתובע התפטר על דעת עצמו לאחר שבקשתו להעלאת שכר נדחה. הן הכחישו כי התובע עבד שעות נוספות או שלא ניצל את ימי החופשה. לטענתן, הוא נעדר הרבה מעבר למותר לקח 6.5 חודשי חופשה עודפים, ולכן הן זכאיות לקזז כ-125 אלף שקל מכל סכום שייפסק לו.

בנוסף נטען כי מאחר שהתובע אינו פועל ייצור הוא לא זכאי לתנאים המיוחדים של עובדי היהלומים, ולגבי דמי הנסיעות, התובע הלך ברגל לעבודה ובחזרה ולכן אינו זכאי להם.

מה זה משנה איך הגיע לעבודה?

בהמשך הסתבר כי בנוסף לשכר ששולם לתובע הוא קיבל עוד מדי חודש 3,200 שקל במזומן, רובם על סיוע בענייניו האישיים של הבעלים, מנהג זה – של תשלום במזומן וללא דיווח – הוביל את השופטת הבכירה לויט לקבוע כי זהו אחד המקרים נדירים שבהם מוצדק לחייב את בעל אישית.

לגופו של עניין השופטת מצאה שהמעסיקות הפרו את חוק הודעה לעובד ושהיה עליהן לשלם לתובע את מלוא התנאים הסוציאליים המורחבים מכוח צו ההרחבה של ענף היהלומים, שאינו מוגבל לעובדי ייצור בלבד וחלק על כל עובדי התחום – לא משנה באיזה תפקיד.

בהקשר לדמי הנסיעות נפסק כי עובד המתגורר במרחק של יותר מ-500 מטר ממקום עבודתו זכאי להחזרי נסיעות, ואין זה משנה כיצד הגיע לעבודה – ברגל או אחרת.

באשר לשעות הנוספות, נמצא שהתובע זכאי לתשלום על 21 שעות, והטענה לקיזוז ימי חופשה נדחתה כי לא הוכח שהתובע ניצל אותם.

עם זאת, השופטת מצאה שהתובע שיקר לגבי פיטוריו. החלטה זו נשענה על תכתובת מ"זמן אמת" שבה הוא מודה כי עזב את העבודה משום שלא קיבל העלאת שכר. השופטת קיבלה את גרסת המעסיקות שמכתב הפיטורים ניתן לתובע כדי לסייע לו לקבל דמי אבטלה מבלי שהנתבע הבין את משמעות המעשה. על כן, התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים או לפיצוי על היעדר שימוע.

התוצאה היא שהתביעה התקבלה חלקית. לתובע נפסקו 103,670 שקל שישולמו על ידי החברות ובעליהן גם יחד, בתוספת הוצאות משפט ו-15,000 שקל שכ"ט עו"ד.

ב"כ התובע: עו"ד שחר דור

ב"כ הנתבעים: עו"ד ירון אילן

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו"ד אברהם (בומה) ברחד העוסק ב- דיני עבודה 

** הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

ירון הוד נ' ישפה יהלומים בע"מ ואח'

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק