okneto
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 

 
 
 
 
 
 

דיני עבודה

 

עובד שמתחרה במעסיק תוך כדי עבודה, מסתכן בשלילת פיצויי פיטורים

ביה"ד לעבודה באילת קבע לפני מספר ימים, כי מנהל מסעדת ג'ירף באילת שפוטר לאחר 6 שנות עבודה, זכאי רק ל-25% מפיצויי הפיטורים שלו, כיוון שפתח מסעדה מתחרה בתקופה העבודה.

העובד הועסק כמנהל סניף רשת המסעדות האסייתיות באילת בין השנים 2009-2015. בתביעה שהגיש בביה"ד האזורי לעבודה נגד מפעילת המסעדה, הוא תבע כ-351,000 שקל עבור פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ופיצויים בגין הוצאת לשון הרע.

החברה-הנתבעת הגישה תביעה משלה בה ביקשה לחייב את התובע בפיצוי של 200,000 שקל בגין גניבת סודות מסחריים, כגון רשימות ספקים ומתכונים שבבעלותה.

החברה טענה כי התובע הקים באילת מסעדה באותו סגנון יחד עם עובד לשעבר, שנרשמה פורמלית על שם החבר ואשתו של התובע. לאחר מכן, התובע העביר ציוד וחומרי גלם למסעדה, בלי אישור.

טענתה המרכזית של החברה הייתה כי התובע הפר ברגל גסה את הסכם העבודה ומעל בצורה חמורה באמון שנתנה בו וביצע שורות מעשי גניבה וגזל באופן שיטתי וממושך, למשל כשנטל מנות Take Away ללא תשלום.

התובע טען בתגובה כי פוטר לאחר שהואשם בעבירות קשות של גניבה מבלי שהנתבעת הציגה שום הוכחה לטענותיה למעט הטחת האשמות וסיסמאות ריקות. עוד לטענתו, החברה טמנה לו פח וביצעה חקירה מבלי לשמור על זכותו לפרטיות ותוך שהיא זורעת בו פחד ואימה.

"להרתיע מהתנהגות זו"

השופט צבי פרנקל הגיע למסקנה שהתובע אכן זכאי לתשלומים עבור זכויות מסוימות, ואולם, החלק המעניין של פסק הדין הוא זה שעסק בתביעת הנתבעת, ובהשלכותיה על זכויותיו של התובע.

השופט השתכנע שהתובע אכן הפר את חובות האמון שלו ואת הסכם העבודה שלו באופן משמעותי ויסודי, בכך שהקים את המסעדה המתחרה, בניגוד להסכם שאסר עליו לעסוק בעיסוק אחר ללא אישור.  

בשל התנהגות זו, השופט קבע כי התובע זכאי רק ל-25% מפיצויי הפיטורים שלו, והנתבעת זכאית לקבל חזרה מקופת הפיצויים את הכספים שהפרישה לטובת התובע עבור כספי פיצויים.

"בנסיבות הללו של הקמת עסק מתחרה ותקופת העסקתו של התובע יש מקום לשלול את פיצויי הפיטורים עקב הפרת חובת האמון ", קבע השופט.

בפסק הדין נכתב כי "אנו רואים בחומרה את המעשים בגינם פוטר התובע. לנתבעת יכול היה להיגרם נזק רב אם הנתבעת לא הייתה מפסיקה את העבודה במועד בו הפסיקה, התובע הודה שביצע את המעשים בתקופה ארוכה, כך למשל הודה שבמשך 4 שנים נטל מנות TAKE AWAY לביתו. תפקידו היה בכיר מאוד, הוא ניהל את המסעדה באילת. אנו מקבלים את הטענה שנוכח מעמדו הבכיר יש להרתיע מהתנהגות זו".

בתוך כך השופט הבהיר כי רישום המסעדה על שם אשתו של התובע מהווה רישום למראית עין בלבד, שכן התובע היה "הרוח החיה והפעילה" בהקמת המסעדה המתחרה.

עם זאת, השופט דחה את תביעת החברה לגזל סודות מסחריים, כיוון שלא הוכח כי התובע אכן גנב סודות שכאלה. מנגד, השופט קבע כי התובע אינו זכאי לפיצויי לשון הרע מאחר שלא הוכיח פגיעה בשמו הטוב.

בסיכומו של דבר, החברה חויבה לשלם לתובע כ-45,000 שקל בגין פדיון חופשה, דמי הבראה ומשכורות של שני חודשים, וכן פיצויי פיטורים בסך של 25,228 שקל, המהווים כאמור כ-25% בלבד מהסכום לו היה זכאי אלמלא מעשיו.

לאור התוצאה נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

ב"כ התובע: עו"ד שחר בוטון, עו"ד אור ליסקר

ב"כ הנתבעת (החברה): עו"ד רועי דריזון

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו"ד עפר דקל העוסק ב- דיני עבודה 

הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

יעקב אשר נ' טרגון הסעדה והשקעות בע"מ

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק