פנסיה וגמל

 

האם עובד קבלן יוכל לקבל פיצויים מהמעביד "האמיתי " כשהקבלן מסרב?

molchonaהאם עובד אשר עובד במקום קבוע אך מקבל את שכרו מקבלן יהיה זכאי לתנאים סוציאליים ישירות ממקום העבודה ולא מהקבלן, שלעיתים לא ניתן להיפרע ממנו?

 

מעסיקים רבים בוחרים להעסיק עובדים במתכונת של "עובדי קבלן" דרך גוף שלישי - חברת כוח אדם, ובכך מצמצמים עלויות תפעול ומאפשרים גמישות ניהולית בתחום ניהול משאבי כ"א ועלותם.
השאלה היא, האם העסקה דרך חברת כוח האדם, המהווה אך ורק צינור להעברת משכורות אל העובד, מפרידה את יחסי העובד-מעביד מהמעביד האמיתי ואכן מאפשר גמישות ניהולית?

 

אימתי יחשב אותו עובד קבלן כעובד במקום עבודתו לצורך קבלת תשלומים סוציאליים?
בתע"א 7997-09 שלום נ' קפלן את לוי בע"מ, עובדת, שהועסקה ע"י עיריית רמלה בתפקיד של סייעת בכיתת חינוך מיוחד, ומשכורתה שולמה לה ע"י חברת קפלן את לוי (להלן: "קפלן") שהיוותה חברת כוח אדם, תבעה את העירייה ואת החברה בטענה שלא שולמו לה תנאיה הסוציאליים לרבות פיצויי פיטורין.
בהסכם שבין עיריית רחובות לבין קפלן נקבע במפורש כי: "הקבלן מצהיר ומאשר בזה כי העובדים שיבצעו מטעמו את התחייבויותיו הינם עובדיו בלבד וכי הם יהיו נתונים להוראותיו, פיקוחו והשגחתו המלאים והוא ישא בכל ההוצאות והתשלומים הכרוכים בהעסקתם, לרבות בתשלום הניכויים על פי התנאים המפורטים במכרז ועל פי כל דין, הכרוכים בהעסקתם."

 

העובדת פוטרה מעבודתה לאחר תקופה העסקה של כשנה וחצי, ומשלא קיבלה פיצויי פיטורין, נאלצה לפנות לבית הדין.
השאלה העיקרית שעמדה במחלוקת בבית הדין הייתה  'על מי חלה החובה לשלם את זכויותיה של העובדת?'
לצורך בחינת שאלה זו, יש לבחון האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בין העובדת לבין מעסיקיה.

 

בפסיקה נקבעו מבחנים שונים לאורך השנים, בכדי לבחון קיומם של יחסי עובד מעביד, וכן מספר סימני היכר לקביעת זהותו של המעסיק:

היחסים בין העובדת לבין העירייה

מבחן הפיקוח והשליטה: העירייה היא זו שקיבלה את העובדת לעבודתה, סיכמה איתה את מסגרת שעות עבודתה ואת שכרה, והיא זו שפיקחה על עבודתה. העובדת התייצבה מידי בוקר לעבודתה ומילאה דו"ח נוכחות באופן עצמאי, וכן במקרה של חיסור, הייתה מודיעה למנהלת. את דו"ח הנוכחות אישרו מנהלת בית הספר והמורה. בסוף החודש העובדת העבירה את הדו"ח נוכחות לקפלן אך ורק לצורך הסדרת נושא התשלום.

הפן החיובי של מבחן ההשתלבות: העובדת הוכיחה כי תפקידה כסייעת בכיתת חינוך מיוחד בבית הספר השייך לעירייה, היה כרוך ומשולב ומהווה חלק אינטגראלי מפעילות בית הספר.
מן האמור לעיל, עולה כי מתקיימים יחסי עובד מעביד בין העובדת לבין העירייה.


היחסים בין העובדת לבין חברת קפלן
חברת קפלן שילמה את שכרה של העובדת לפי דו"ח השעות שקיבלה, ולאחר מכן קיבלה קפלן את הסכום ששילמה, מהעירייה. כלומר, קפלן שימשה כצינור להעברת הכספים - מהעירייה אל העובדת. בנוסף, קיבלה קפלן עמלה בשיעור של 4%, כרווח עבור תפקידה, כך שברור שלשני הצדדים השתלם להקשר בהסכם ביניהם.

כיצד ראו העירייה וקפלן את מערכת היחסים בינם לבין העובדת: בהסכם שנחתם בין קפלן לבין העירייה, קבעו הצדדים במפורש, כי קפלן מצהירה שכל העובדים שיבצעו עבודות מטעמה יהיו עובדיה בלבד. העובדת אף פוטרה ע"י קפלן, בעקבות הוראה של מנהלת בית הספר.
בית הדין קבע כי מערכת זו מתארת קיומם של יחסי עובד מעביד בין העובדת לבין קפלן.


העירייה וקפלן כמעסיקות במשותף
הפסיקה הכירה במקרים חריגים ובמצב של מעבידות במשותף או העסקה משותפת אשר כל צד (העירייה וקפלן) חב בנפרד כלפי העובדת.
בית הדין פסק כי במקרינו, מדובר בהעסקה משותפת וזהו מהמקרים החריגים בהם הוכח כי העובד לא יוכל לפרוע זכויותיו האישיות או הקיבוציות מחברת כ"א שדרכה הועסק.
על קפלן היה לשלם את זכויותיה של העובדת, בלא קשר למחלוקותיה הכספיות עם העירייה. בירור המחלוקת בין הצדדים אינו צריך לבוא על חשבונה של העובדת, עת מתקיימים יחסי עובד מעביד בין העובדת לבין העובדת.

 

לאור קביעות אלו, פסק בית הדין כי הנתבעות (העירייה וקפלן) יחויבו יחדיו וישלמו לעובדת, יחד ולחוד, את פיצויי הפיטורין ושאר התשלומים והזכויות הסוציאליות המגיעות לעובדת.

 

אין זה פסק הדין היחיד שבו נקבע כי על אף שהעובדת קיבלה את שכרה מחברת כ"א עדין יראו במעביד ה"אמיתי" כמעביד במשותף הן מטעמי מבחני עובד/מעביד והן בכדי למנוע פגיעה בזכויותיה של העובדת.
מעביד אשר מבקש להימנע מהחלת יחסי עובד מעביד – טוב יעשה, אם בנוסף למערכת ההסכמים שהחתים את הקבלן, יפקח גם על התשלומים הניתנים לעובדי הקבלן המועסק במפעלו, ויוודא ביצוע תשלומים על פי החוק לעובדיו לרבות קבלת ערובה לתשלומם, והן ידאג לקבלת כתב שיפוי מתאים בכדי שביום הדין יוכל להיפרע מבלי שהעובד/ת יפגעו.

 

***

אנו ממליצים, בעיקר במקרים אלו, לקבל יעוץ משפטי מקצועי אשר יחסכו טרדה והוצאות כספיות, ביום הדין.

אין במאמר זה בכדי להוות יעוץ משפטי ואין להסתמך על מאמר זה ללא קבלת יעוץ משפטי מתאים.
מחבר המאמר, עו"ד וכלכלן נתן מולכו, הינו מייסד משרד מולכו ושות' – עורכי דין ונוטריון, העוסק, בין היתר, בתחום דיני העבודה ומתן יעוץ לחברות בעריכת הסכמי שכר אישיים.
תודתי נתונה למתמחה, גב ליאור בטצייג, אשר סייעה בהכנת מאמר זה.

 


מחבר המאמר הינו מייסד משרד מולכו ושות' – עורכי דין (www.molcho-law.co.il) - המתמחה במשפט מסחרי, חברות, דיני עבודה, מקרקעין ופשיטות רגל.