למרות ששכר העובדת (בת המשפחה) שולם בדיעבד והועלה לפני הלידה, היא זכאית לדמי לידה
 
 
 

ביטוח לאומי

 

למרות ששכר העובדת (בת המשפחה) שולם בדיעבד והועלה לפני הלידה, היא זכאית לדמי לידה

ב12/5/15 קבע ביה”ד האזורי לעבודה כי צרפתי בוזגלו ליטל עבדה כשכירה בחברה שבבעלות אביה והיא זכאית לתשלום דמי לידה. זאת לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה תביעתה בהיעדר יחסי עובד ומעסיק, בטענה שלא עבדה באופן סדיר ולא הוחלפה על ידי עובד אחר.

רקע חוקי
“עובד” – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, “בן משפחה” – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות”.

הלכת “בן אלישע” (עב”ל 535/09, 15.9.2010)

“הלכה פסוקה היא כי שעה שמדובר בהעסקת בן משפחה, יש לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הינם יחסי עובד מעביד, או שהעבודה שנעשתה, הינה בגדר עזרה משפחתית. עם זאת בפעילות משותפת של בני משפחה בעסק משפחתי, לרווחת העסק ולקידומו אין כדי לשלול קיומם של יחסי עובד ומעביד”.

תמצית עובדתית וטענות הצדדים

לטענת המבוטחת, היא עבדה במשך 9 חודשים בחברה שבבעלות אביה בעבודות פקידות ובסיוע לאב בהסעות ובליווי, בשל נכותו שהוא לקוי ראיה (100% נכות). החברה עוסקת בעסק של פיצוחים בשוק נתניה ובעסק של קבלנות בניין.
למבוטחת לא שולם שכר בארבעת החודשים הראשונים ובחודש החמישי שולם לה שכר (שגם דווח למל”ל) בסך 32,500 ₪ (6,500 ₪ לחודש), לטענתה – בעד כל תקופת עבודתה. בחודשים הבאים טרם הלידה הועלה שכרה החודשי לסך 10,000 ₪, בשל אינטנסיביות העבודה.
התובעת ילדה. המל”ל דחה את תביעתה לדמי לידה בטענה כי לא התקיימו יחסי עבודה ובשל כך הוגשה התביעה לבית הדין.
לטענת המבוטחת, בתום עבודתה במקום הקודם, חיפש האב עובד לסייע לו בעבודה בבניין. בשלבי סיום הבניה היא עבדה 5 ימים בשבוע, בין 6-8 שעות ביום, מביתה שהיה באותו הבניין ושימש מקום מפגש ללקוחות ולמבקרים.
לטענת המל”ל, פעילותה הייתה לכל היותר בבחינת עזרה משפחתית: לא היה הסכם עבודה, לא היו שעות מסודרות והיא לא החליפה עובד אחר. המבוטחת והאב אומנם הצהירו כי הצורך בהעסקתה הסתיים היות והחברה לא החלה בפרויקט חדש, אך זאת בניגוד להודעתו של האב לחוקר המל”ל כי הוא אכן בונה בניין חדש.
לטענת המל”ל, השכר טרם הלידה אינו הגיוני\ בין החתה כי לאם לא שולם שכר על אף שעבדה בחברה. המבוטחת לא הכירה עובדים אחרים, וביתה לא הפך ל”משרדי החברה” אלא שהיא עברה לגור בתוך “משרד החברה”.

דיון והחלטה

יש 2 תנאים מצטברים שבן משפחה נחשב כעובד: עבודה באופן סדיר וחיוניות העבודה.
ביה”ד התרשם וקבע כי: המבוטחת סיפקה שירותים נחוצים לחברה בהיקף נרחב ובאופן קבוע והביאה עדים שחזקו את גרסתה. גרסתם של המבוטחת והאב הותירו רושם מהימן. התשלום והנפקת התלושים הרטרואקטיביים היו כתוצאה מקשיים כספיים בחברה. לאור מצבו הרפואי של האב, המבוטחת מילאה תפקיד נחוץ בחברה וכי לא הובא לה מחליף לאחר הלידה בשל חוסר הצורך בכך.

ביה”ד השתכנע כי התקיימו יחסי עובד ומעביד: היא עבדה בפועל, הייתה בקשר משמעותי ושוטף עם גורמי חוץ והשכר שקיבלה היה ריאלי, אף אם חלקו שולם באיחור.

בשולי הדברים:
כידוע, המוסד לביטוח לאומי בוחן בקפידת יתר עבודה של קרובי משפחה. אנו ממליצים להקפיד הקפדה יתרה במתן משכורת במועד, בהעברת המשכורת לבנק, ברישום נוכחות באופן מסודר, במילוי טופס 101 בתחילת העבודה ובקיום הסכם עבודה שיפרט את תנאי העבודה של בן המשפחה ככל שהעובדות מצביעות על כך.


נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.
ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי
עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
www.ahe-tax.co.il


 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק