למשפחה הגרעינית משקל בקביעת התושבות
 
 
 

ביטוח לאומי

 

למשפחה הגרעינית משקל בקביעת התושבות

ביה"ד הארצי לעבודה דחה ב 4/7/19 את ערעורו של יעקב גולדז'ק לניתוק תושבותו. נקבע כי מרכז חייו של המבוטח נותר בישראל ושהייתו בחו"ל הייתה לצורכי עבודה. 

מרבית הזיקות והעובדות מצביעות על כך, לרבות העובדה שאף אחד מבני משפחתו הגרעינית לא עבר להתגורר עמו בחו"ל, והוא היה יוצא ונכנס לישראל חליפות.

תמצית עובדתית

  • המבוטח עלה לישראל והתגורר בה עשרות שנים, הקים משפחה, ורכש עם רעייתו דירת מגורים ודירה נוספת להשקעה.

  • בסוף שנת 2000 עבר להתגורר בפולין לצורכי עבודה. כל משפחתו: אשתו, ילדיו ונכדיו נשארו לגור בישראל.

  • חילק זמנו בין ישראל ופולין, הגיע ארצה לביקורים תכופים, בעיקר לסופי שבוע.

  • תמך כלכלית ברעייתו, בחשבון הבנק המשותף בישראל הותיר סכומים משמעותיים.

  • במהלך תקופה זו קיבל שרותי בריאות בישראל, רעייתו הגיעה מדי פעם לבקרו בפולין.

  • בשנת 2002 רכש אזרחות פולנית, רכש בפולין 3 דירות, אחת למגורים ושתיים להשקעה. הדירות רשומות על שם שני בני הזוג.

  • בבעלותו חשבונות בנק בפולין, שם גם קיבל מדי פעם שרותי בריאות.

  • ב- 3/10/2002 הודיע למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) כי מתגורר בקריית חיים, מ- 10/2002 לא עובד בארץ, וביקש לקבל פנקס תשלומים מהמל"ל. המבוטח לא ערער על הקביעה לראותו כתושב.

  • בשנת 2008 פנה לרשות המיסים וביקש לקבל אישור תושבות ישראלית, עבור שלטונות המס בפולין.

  • בשנת 2014 הגיש בקשה למל"ל לראותו כתושב חוץ, החל משנת 2002, ולהשיב לו את דמי הביטוח ששולמו "בטעות". הבקשה נדחתה ונקבע כי הוא נחשב כתושב ישראל כל השנים.

  • המבוטח ערער בפני ביה"ד לעבודה ונדחה מהטעם כי בתקופות האמורות עבר לפולין למטרות עבודה ופרנסה בעוד משפחתו נשארה בארץ, תוך שמירת קשר הדוק ורצוף. רכישת הדירות היא לדעת ביה"ד היו למטרות השקעה מה עוד שעסק בייעוץ בהשקעות בנדל"ן. הקשר המשפחתי והכלכלי לא נותק.

 

על כך ערער בפני ביה"ד הארצי.

דיון והחלטת ביה"ד הארצי

ביה"ד הארצי קובע כי בדין דחה ביה"ד האזורי את תביעתו.

התמונה הכוללת המצטיירת שהמבוטח עבר לפולין לצורכי תעסוקה בלבד. וכי שמר במשך כל הזמן על זיקות עמוקות ואמיצות לישראל. זאת, משאף אחד מבני משפחתו הגרעינית לא עבר להתגורר עמו בפולין.

מנימוקי ביה"ד

במשך כל השנים ביקר באופן רציף ותכוף בארץ. בישראל הותיר נכסים, דירות למגורים ולהשקעה וחשבונות בנק עם סכומים משמעותיים.

כפי שנקבע בהלכות סלומון כהן ואחרים, לצורך בחינת התושבות יש לבחון את מירב הזיקות בשני היבטים:

המבחן האובייקטיבי , היכן מצויות מרבית זיקותיו של האדם, וההיבט הסובייקטיבי – מה היו כוונותיו, והיכן הוא ראה את מרכז חייו .

ראה לעניין זה בהרחבה מבזקי מס 789,787,759 ועוד.

בעניינו נקבע כי:

בהיבט האובייקטיבי – אף לא אחד מבני משפחתו הגרעינית עבר להתגורר עמו בפולין, ביקר בישראל באופן רציף ותכוף – קרי שלושה ימים מתוך כל עשרה ימים ונותרו לו נכסים בישראל (דירת מגורים, דירה להשקעה וחשבונות בנק בסכומים ניכרים) .

בהיבט הסובייקטיבי – ישנה חפיפה עם הנתונים העובדתיים לעייל.

כמו כן העובדה שביקש בשנת 2008 אישור מרשות המיסים בישראל שהינו תושב ישראל, מעידה על הזיקה שקושרת אותו לישראל, בעוד שהזיקה לפולין הינה בעיקר עסקית.

"בנסיבות אלה, המבחן האובייקטיבי והסובייקטיבי מובילים לטעמנו למסקנה כי עת יצא המערער מהארץ בשנת 2002 הייתה יציאתו ארעית, וזו לא אצרה את הכוח לנתק את זיקתו האיתנה של המערער לישראל".

בקשת המערער לקבוע כי תושבותו נותקה בשנת 2002, נדחתה.

(עב"ל 38430-04-18)


מאת מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

ממשרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי

www.ahe-tax.co.il

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק