פרישה מעבודה בהסכמה בחלוף "גיל פרישה", אף שמזכה בפיצויי פיטורין, אינה פיטורין לעניין אבטלה, ונחשבת כעזיבה מרצון
 
 
 

ביטוח לאומי

 

פרישה מעבודה בהסכמה בחלוף "גיל פרישה", אף שמזכה בפיצויי פיטורין, אינה פיטורין לעניין אבטלה, ונחשבת כעזיבה מרצון

ביום 29.11.2017 דחה ביה"ד האזורי לעבודה את תביעתה של יהודית פישר, לתשלום דמי אבטלה מיד לאחר פרישתה לגמלאות, וקבע כי בדין דחה המוסד לביטוח לאומי  את תחילת תשלום הגמלה ב – 90 יום.

 רקע חוקי

דמי אבטלה ישולמו למבוטח ולמבוטחת מובטלים עד גיל 67.

אישה תבחר לקבל דמי אבטלה או קצבת אזרח ותיק (זקנה) בין גיל הפרישה לגיל 67.

סעיף 166(ב) לחוק חוק הביטוח הלאומי קובע: "מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה".

תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972 (להלן: תקנה 8) קובעת כי "יראו התפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 או 11(א) לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג-1963, כהצדקה להפסקת עבודה מרצונו של המבוטח".

סעיפים 6 ו-11(א) לחוק פיצויי פיטורין, קובעים כי התפטרות עקב מצב רפואי, או הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות אחרות ביחסי עבודה שבהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו (בהתאמה), יראום כפיטורין לעניין חוק פיצויי פיטורין.

עיקר התמצית העובדתית

המבוטחת ילידת אוגוסט 1950, עבדה עד 30.4.2016. מועד הפרישה מהעבודה היה בהסכמה עם המעסיק משיקולים מערכתיים של מקום העבודה. במועד הפרישה היתה בת 65 ו-8 חודשים.

ביום 22.5.2016 הגישה תביעה לדמי אבטלה ובאותו חודש התייצבה בלשכת התעסוקה.

המל"ל אישר את זכאותה לדמי אבטלה, אך קבע כי הללו ישולמו לאחר תקופת המתנה של 90 יום, שכן היא לא פוטרה אלא הפסיקה לעבוד מרצונה ללא הצדקה לעניין דמי האבטלה.

טענות הצדדים

טענות המבוטחת

על פי הפסיקה, הנסיבות המנויות בתקנה 8 אינן מהוות רשימה סגורה של מקרים בהם התפטרות תיחשב כמוצדקת לעניין דמי האבטלה.

זאת ועוד, אף אם הפסקת העבודה תיחשב כהתפטרות, הרי לפי חוק פיצויי פיטורין נחשבת התפטרות לאחר גיל הפרישה, כפיטורים.

טענות המל"ל

"הצדקה" לענין סעיף 166(ב) לחוק הביטוח הלאומי עניינה ב-2 מקרים בלבד: הרעה בתנאי עבודה או מצב רפואי.

אמנם סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורין קובע כי התפטרות לאחר גיל פרישה, דינה כפיטורין לעניין פיצויי פיטורין, ואולם אין דין זכאות לדמי אבטלה כדין זכאות לפיצויי פיטורים.

דיון והחלטה

ביה"ד בחן אם היתה הצדקה להפסקת עבודה מרצון של המבוטחת במובן סעיף 166(ב) לחוק, וקובע:

סיום עבודתה של המבוטחת היה בגיל 65 ו-8 חודשים לאחר שהגיעה לגיל הפרישה המוקדמת בחוק גיל פרישה (60) וטרם הגיעה לגיל פרישת חובה (67). על כן , לעניין חוק פיצויי פיטורין רואים את התפטרותה של המבוטחת כפיטורין.

לא כל מקרה המזכה בפיצויי פיטורים עקב התפטרות, יוצר זכאות לדמי אבטלה מיד לאחר הפסקת העבודה.

עפ"י חוק גיל פרישה, המבוטחת לא היתה מחויבת לסיים את עבודתה לפני גיל 67, ולא הצביעה על נסיבות שחייבו אותה להפסיק עבודתה אצל המעסיק, וככל שבחרה לעשות כן, בהסכמה עם המעסיק, הרי שאין מדובר בהתפטרות "מוצדקת".

המבוטחת נרשמה בלשכת התעסוקה מיד לאחר התפטרותה, דבר המעיד על מוכנות לעבוד בעבודה שתוצע לה.

סיום העבודה לא היה קשור לפרישה לגמלאות אלא בהתפטרות לכל דבר וענין.

התביעה נדחתה.

בשולי הדברים:

הקביעה כי אין דין זכאות לפיצויי פיטורין כדין הזכאות (המיידית) לדמי אבטלה, נכונה לא רק לעניין גיל פרישה אלא תמיד. אי לכך יש להתחשב בכך בעת עזיבת מקום עבודה בתנאים שעלולים שלא לזכות בדמי אבטלה מיידים, אף שהעזיבה נחשבת לפיטורים לעניין חוק פיצויי פיטורין.

מדמי האבטלה מקזזים הכנסה מקצבת פרישה. הכוונה לקצבה המשתלמת עקב פרישה מעבודה.

בכל חודש שבו מבוטחת בגיל פרישה אינה עובדת, עליה לבחון זכאות לקצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה). כלומר ב-90 הימים הראשונים היתה יכולה המבוטחת לתבוע קצבת אזרח ותיק, כפוף כמובן להכנסותיה שאינן מעבודה (למעט פנסיה).

 


נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה.

ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי

עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

www.ahe-tax.co.il

 

(ב"ל 27484-09-16)

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק