תנאים לרילוקיישן מלא - גם לעניין ביטוח לאומי
 
 
 

ביטוח לאומי

 

תנאים לרילוקיישן מלא - גם לעניין ביטוח לאומי

היוצאים לחו"ל צריכים להחליט ורצוי עוד טרם יציאתם לחו"ל, האם הם נשארים "תושב ישראל" אם לאו. להחלטה על הגירה מישראל יש משמעויות רבות הן לעניין מס הכנסה והן לעניין החבות והזכויות לפי חוק ביטוח לאומי.

 היוצאים לחו"ל, חייבים להביא בחשבון, עוד טרם יציאתם מישראל ובטח בעת שהייתם בחו"ל, האם הם רוצים להיחשב כ-"תושב ישראל" בעת השהייה בחו"ל אם לאו. זאת הן לעניין מס הכנסה והן לעניין ביטוח לאומי. לכל החלטה לכאן או לכאן בעניין זה יש השלכות משמעותיות.

לקביעת התושבות לעניין ביטוח לאומי, נקבע מבחן דומה למבחן שנקבע לעניין מס הכנסה, הוא מבחן "זיקת תושבות של אדם". כדי לבחון זכאות לזכויות או חבות לתשלום לפי חוק ביטוח לאומי, יש לבדוק את "מירב הזיקות" בהתאם למבחן "מרכז החיים" ( עב"ל 83/06 , ג'אן טייץ - המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 2.6.2009).

למבחן "מרכז החיים" שני היבטים: ההיבט האובייקטיבי בוחן היכן מצויות "מירב הזיקות" של האדם מבחינה פיזית, ההיבט הסובייקטיבי בוחן את כוונתו של האדם, והיכן הוא רואה את מרכז חייו, להבדיל משהות ארעית או זמנית ( עב"ל 386/99 , אילנה דונייבסקי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 12.12.2002).

סוגיה זו נדונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בעניין יחזקאל (ב"ל 45066-02-15, עובדיה בן יחזקאל - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.07.2017) . לגבי שהות מחוץ לישראל בתקופה שמיום 12.5.2007 ועד ליום 26.8.2009, לצורך עבודה שקיבל יחזקאל בחברת בת של חברת "נשר".

בתקופה דנן ביקר יחזקאל חמש פעמים בישראל כדלקמן: בשנת 2007 שהה 134 ימים בישראל, בשנת 2008 שהה 22 ימים בישראל ובשנת 2009 שהה 164 ימים בישראל.

לטענת יחזקאל, ע"פ "מבחן מרכז החיים" מירב הזיקות לרבות כוונתו הסובייקטיבית, יש לראותו כמי שניתק את זיקת התושבות לישראל, זאת לאור העובדה כי תקופת עבודתו מחוץ לישראל הייתה לתקופה בלתי מוגדרת.

בית הדין על מנת להגיע למסקנה עובדתית בדבר "מרכז החיים" ו-"מירב הזיקות", קבע כי יש לבחון את כלל הנסיבות העובדתיות, אשר ביניהן ניתן למנות נסיבות אלה: זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו ומטרת השהייה מחוץ לישראל (כדוגמא – במקרים של לימודים, צורך רפואי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי).

בנוסף לכך, יש לקחת בחשבון האם קיימת זיקה שיש בה להוכיח ראיית מקום שבתחום ישראל, כמקום ש"בו הוא חי, שזה ביתו'" (דב"ע מה/04-73 עייאדה סנוקה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 24.10.1985).

בית הדין קבע, כי יחזקאל יצא מישראל לצורך עבודה מטעם חברת בת של מעסיקו הישראלי לתקופת העבודה שלא הוגדרה מראש, אך הייתה יכולה להסתיים גם לאחר תקופה קצרה מאוד. אי אפשר להתעלם מהעובדה כי יחזקאל שהה בישראל למשך תקופות ממושכות, בעיקר בשנים 2007 ו-2009, מילא שאלון תושבות, ביקש ואף שילם בפועל מקדמות למוסד לביטוח לאומי באמצעות הוראת קבע לצורך שמירת זכאות לביטוח. בנוסף, ליחזקאל דירה בישראל שהושכרה לתקופה "קצרת טווח" בזמן שהייתו בחו"ל. בנוסף, יחזקאל הצהיר בפני מס הכנסה על היותו תושב בגין השנים שבמחלוקת, ואף הוגדר כך אצל רשויות המס.

לאור האמור ועל פי מבחן "מירב הזיקות", ולמרות שיחזקאל עבד תקופה ממושכת מחוץ לישראל, נקבע כי "מרכז חייו" של יחזקאל נותר בישראל, לפיכך היה חייב בתשלום דמי ביטוח בישראל.

כדי להבהיר את העניין, חשוב לזכור כי בדרך כלל נוהג המוסד לביטוח לאומי לחייב בדמי ביטוח מינימליים את השוהים בחו"ל. אולם, כאשר הם מדווחים למס הכנסה על הכנסתם, עובר הדיווח גם לידיעת המוסד לביטוח לאומי והוא מחייב את השוהים בחו"ל בהפרשי שומה של דמי ביטוח, בגין כל ההכנסות שנבעו מחו"ל, בשיעור המגיע כדי 12% מההכנסות מחו"ל. זאת למעט ביחס לשוהים בחו"ל במדינות שיש לישראל איתם אמנות למניעת כפל תשלום עבור זכויות סוציאליות, אשר ישלמו רק דמי ביטוח בריאות בשיעור של 5% מההכנסות מחו"ל.  

 


 

 מאת: רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון - מיסים ועסקים בע"מ

 www.ralc.co.il 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק