ביקורות ניכויים של הביטוח הלאומי - תחום פרוץ הדורש הסדרה
 
 
 

ביטוח לאומי

 

ביקורות ניכויים של הביטוח הלאומי - תחום פרוץ הדורש הסדרה

מנגנון ביקורות הניכויים שמבצע הביטוח הלאומי, בקרב מעסיקים, מתבצע ללא הסמכה בחוק וכמעט ללא ביקורת שיפוטית. במסגרת זו גובה המוסד ממעסיקים מיליוני שקלים בשנה ללא הצדקה.  

המוסד לביטוח לאומי פועל מכוח חוק הביטוח הלאומי כרשות מנהלית וכפוף ל"עקרון חוקיות המנהל". עקרון זה קובע כי הרשות יכולה לפעול רק מכוח הסמכה מפורשת שהוענקה לה בחוק. העיקרון חל ביתר שאת על פעולות שיש בהן משום הטלת חובה מצד הרשות על האזרח או שפוגעות בזכויות יסוד שלו.   

כידוע, המוסד לביטוח לאומי אינו רשות מס שתכליתה גביית כספים מהציבור, אלא רשות מנהלית האמונה על הביטוח הסוציאלי של תושבי מדינת ישראל. למרות זאת,  במהלך השנים אימץ המוסד מנגנוני גבייה הקיימים במס הכנסה, בעיקר בכל הנוגע לביקורות ניכויים אצל המעסיקים, זאת, ללא הסמכה בחוק וכמעט ללא ביקורת שיפוטית של מערכת המשפט.

התוצאה היא מנגנון דורסני ובלתי מרוסן הגובה ממעסיקים מידי שנה מאות מיליוני שקלים כדמי ביטוח נוספים ואף מחייב אותם בקנסות בסכומים שערורייתיים.

כשלים בפרקטיקה בביקורות ניכויים  

במונח "ביקורות ניכויים" הכוונה לבדיקה שמבצע המוסד בקרב מעסיקים בה הוא בוחן האם הם שילמו דמי ביטוח כנדרש עבור עובדיהם בהתאם להכנסתם המלאה. הביקורת מתבצעת בדרך כלל כל 3-5 שנים כשתאגידים גדולים נבדקים באופן שגרתי.

בעבר, הביקורות נערכו על ידי פקיד הגביה הראשי בכל סניף והכיר מקרוב את פעילות הגופים המטופלים על ידו, והחיובים שנמצאו בביקורת נשלחו למעסיקים בתוך זמן סביר. פרקטיקה זו הייתה נהוגה עשרות שנים, אלא שבתחילת שנות ה-90 התקבלה החלטה להעביר את פעילות הביקורת מהסניפים לאגף אחד בירושלים.

במקביל, פעילות מבקרי הניכויים הוסדרה בהנחיות וכללים פנימיים שקבע המוסד לביטוח לאומי על דעת עצמו מבלי לעגנם בחקיקה, כנדרש מכוח עקרון החוקיות. חמור מכך, מרבית הכללים הפנימיים הללו עומדים בניגוד להוראות מפורשות של חוק הביטוח הלאומי ואף בניגוד לדין הכללי.

כתוצאה מכך, עם השנים הלכה והתארכה התקופה שבין מועד הדיווח של מעסיק על הכנסת עובדיו לבין עריכת הביקורת והנפקת הדרישה לתשלומים נוספים, אם נמצאו. ויודגש, מעולם לא הוסדר בחוק פרק הזמן המקסימאלי לחיוב מעסיקים בביקורות ניכויים. מצב זה יצר עיוותים מבלי שהמעסיקים ערים לפגיעה המתמשכת בזכויותיהם ובזכויות עובדיהם.

כך לדוגמה, הטלת תוספת דמי ביטוח על מעסיקים בעקבות ביקורת ניכויים, זמן רב אחרי שנסגרו השומות למס הכנסה, הביאה במקרים רבים לסתירה בין דיווחי הכנסות העובדים לביטוח הלאומי ודיווחי ההכנסות למס הכנסה.

בנוסף, במהלך השנים התפתחה פרקטיקה (שגם היא, מעולם לא הוסדרה בחוק) בה במסגרת ביקרות הניכויים הביטוח הלאומי מחייב את המעסיק בסכום גלובאלי מבלי לתת את הדעת לתכלית הגבייה – תשלום הפרשי גמלאות לעובדים ולמעסיקים. בחקיקה אין למעשה מנגנון המאפשר תשלום הפרשי הגמלאות המגיעות לעובדים ולמעסיקים (כגון פגיעה בעבודה, לידה ומילואים) כנגד הגדלת "השכר המבוטח" במסגרת הדו"חות של מבקרי הניכויים.

המעסיקים גם מחויבים לעתים קרובות בקנסות אסטרונומיים ומבקרי הניכויים פועלים כחוקרים – והכל ללא הסמכה והסדרה בחוק.

לצערי, בביצוע הביקורות קיימים כשלים מהותיים  אך נדמה כי אותם "כללים פנימיים" של הביטוח הלאומי השתרשו עד כדי כך שמעסיקים ואנשי מקצוע רואים בהם "תורה מסיני", פועלים על פיהם, ומשלמים מיליוני שקלים שלא לצורך.

וועדות שומה 

סוגיית ועדות השומה היא דוגמה לתחום בו הושגה הצלחה מסוימת בהתמודדות מול ביקורת הניכויים של המוסד. 

למעלה מעשרים שנה סירב המוסד לביטוח לאומי למנות ועדות שומה חיצוניות שידונו בהשגות מעסיקים על חיובים בביקורת ניכויים, זאת עד לאחרונה.

בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש משרדנו (2300/14 נס טכנולוגיות בע"מ נגד הביטוח הלאומי ואח') הודה המוסד לביטוח לאומי בכשל המתמשך והודיע לבית המשפט העליון כי ימנה  ועדת שומה חיצונית כערכאת ערעור שתדון בהשגות המעסיקים על חיובים בביקורות ניכויים.

כיום פועלת ועדת שומה אחת בתל אביב אליה ניתן להפנות השגות על חיובים בביקורת ניכויים. בשל מעמד הוועדה כערכאה מעין שיפוטית יש חשיבות קריטית לניהול הליך ההשגה באופן מיטבי ומקצועי.

על פי נוהל שפרסמה ועדת השומה, מעסיק המבקש להגיש השגה יגיש כתב ערר מפורט בדומה לכתב ערר המוגש לבית המשפט, בו יפרט את הנימוקים העובדתיים והמשפטיים לביסוס טענותיו.

כתב הערר צריך להיות מושתת ככל הניתן על טיעונים משפטיים ולעגן אותם בהוראות חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו, בפסיקה ואף בכללים מהדין הכללי. החשיבות של הצגת טיעוני ההשגה במישור המשפטי נועדה להותיר פתח להגשת ערעור לבית הדין לעבודה במקרה בו וועדת השומה תדחה את ההשגה.

ניהול הליך ההשגה תוך קבלת ליווי מקצועי מקבל משנה חשיבות דווקא לנוכח הכשלים שהשתרשו בביצוע ביקורות הניכויים על ידי הביטוח הלאומי.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו"ד יפית מנגל.
משרד עו"ד יפית מנגל עוסק בייצוג מעסיקים ויחידים מול הביטוח הלאומי ומס הכנסה בדיוני שומות והשגות על חיובים בביקורות ניכויים.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

בג"ץ 2300/14 חברת נס. א. טכנולוגיה בע"מ נ' שר הרווחה

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק