עובד שהוצא לחל"ת כפוי ביוזמת המעסיק – זכאות לדמי אבטלה
 
 
 

דיני עבודה

 

עובד שהוצא לחל"ת כפוי ביוזמת המעסיק – זכאות לדמי אבטלה

בעקבות משבר הקורונה פרסם המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) הנחיות בדבר הזכאות לקבלת דמי אבטלה לעובדים שמעסיקם מחייב אותם לצאת לחופשה ללא תשלום (להלן: חל"ת כפוי).

 רקע חוקי

תנאי זכאות לדמי אבטלה

  • המבוטח תושב ישראל או תושב ארעי, שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל 67 (ל-2 המינים).
  • המבוטח עובד שכיר ומעסיקו חייב בתשלום דמי ביטוח בעבורו, למעט "בעלי שליטה" בחברות מעטים.
  • או מי שנכלל בתוספת הראשונה של צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים – כגון מורי דרך, מרצים, מורים שחקנים ואמנים, שמוגדרים כשכירים על פי הצו, אף אם עבודתם נעשית באמצעות חשבונית והם רשומים כעצמאים במס הכנסה.

צבירת תקופת אכשרה לצורך הזכאות לגמלה

  • צבירה של לפחות 12 חודשי עבודה כשכיר מתוך 18 החודשים האחרונים טרם הרישום לראשונה בשירות התעסוקה, למעט חריגים לפי הוראות משלימות שנקבעו. עבודה בחלק מהחודש – נחשבת כחודש עבודה מלא.
  • לגבי עובד שהוצא לחל"ת יזום על ידי המעסיק – בין יתר התנאים שיש באופן רגיל, הזכאות לקבלת דמי אבטלה, היא רק לאחר שנוצלו מלוא ימי החופשה העומדים לרשות העובד.

המל"ל פרסם הנחיות עדכניות לקבלת דמי אבטלה לעובדים הנאלצים לצאת לחל"ת בעקבות הקורונה, לתקופה מינימלית של 30 יום רצופים. ההוראות תקפות בשלב זה עד תאריך 31.5.2020:

  • המבוטח זכאי לקבל דמי אבטלה אף אם לא ניצל את כל ימי החופשה שעומדים לרשותו.
  • ככלל יש חובת התייצבות פיזית בשירות התעסוקה לאחר הפסקת העבודה, אולם,
  • במקרה דנן ניתן להתחיל להתייצב אונליין באתר של לשכת שירות התעסוקה.
  • מרגע הרישום יש למבוטח שבועיים להגיע פיזית ללשכת שירות התעסוקה – מי שלא יתייצב בלשכה בתוך שבועיים, יימחקו הימים שנרשמו בהתייצבות האינטרנטית, ובעבורם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
  • במקרים שבהם לא ניתן להתייצב בגלל בידוד ביתי יש לפעול לפי ההנחיות של שירות התעסוקה.
  • מומלץ להגיש תביעה לדמי אבטלה למל"ל בתביעה מקוונת באתר של המל"ל (אין צורך להגיע פיזית לסניפי המל"ל). כל הדרכים לקשר מקוון עם המל"ל מפורסמות באתר הביטוח הלאומי.
  • המעסיק צריך למלא טופס 1514 ולציין בין היתר, ביוזמת מי היציאה לחל"ת ותאריך הוצאת העובד לחל"ת.
  • המובטל זמין לעבודה שתציע לו לשכת התעסוקה (גם בתקופה של 14 הימים הראשונים טרם ההתייצבות הפיזית בלשכה).
  • בתקופת החל"ת הכפוי העובד אינו זמין לעבוד אצל המעסיק שהוציא אותו לחל"ת.
  • ככל שהעובד מוצא עבודה זמנית אצל מעסיק אחר, עליו להודיע ללשכת התעסוקה כדי שלא ירשמו לו את הימים האלה כימי אבטלה, או להודיע למל"ל כדי שינכו את המשכורת מדמי האבטלה, כמקובל.

שיעור הגמלה המרבי ותקופת הזכאות

  • הגמלה מבוססת על שיעור משכר העובד לפני היציאה לחל"ת, אך לא יותר מהגמלה המרבית שהיא בסכום השכר הממוצע במשק, קרי 422 ₪ ליום (בשנת 2020) בתקופה הראשונה (עד היום ה-125) ובימי האבטלה הבאים הגמלה המרבית היא 281.36, כאשר בגין חודש מלא של אבטלה יקבל המבוטח את מלוא ימי החודש למעט ימי שבת (לדוגמה, בחודש מרץ יש 27 ימי אבטלה מירביים).
  • בחודש הזכאות הראשון ינוכו מימי הזכאות 5 ימים (ימי אמתנה) לגביהם לא תתקבל גמלה, כלומר אם חודש מרץ הוא חודש ההתייצבות הראשון, המובטל יקבל גמלה לכל היותר בגין 22 ימים. ימי ההמתנה מוחזרים למובטל בשלב מאוחר יותר של ההתייצבות.
  • בחודשי הזכאות הבאים: אפריל, מאי ויוני 2020 יתקבלו עד 26 ימי גמלה.
  • תקופת הזכאות מותנית בגיל המבוטח ובמספר התלויים בו.

דוגמא סכמתית לעניין:

עובד אשר מעסיקו חייב אותו לצאת לחל"ת כפוי של חודשיים החל מיום 1.3.2020, יקבל בגין חודש החל"ת הראשון שהוא חודש מרץ 2020 -22 ימי אבטלה, ובחודש אפריל אם יתייצב באופן מלא יקבל 26 ימי אבטלה.

לא ינוצלו ימי החופשה העומדים לרשות העובד.

 


נכתב ע”י רו”ח אורנה צח (גלרט), מר חיים חיטמן ורו”ח (משפטן) ישי חיבה. 

ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי 

עם רו"ח אורנה צח (גלרט), העומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.

www.ahe-tax.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק