מגבלות על תשלום שכר עבודה במזומן
 
 
 

דיני עבודה

 

מגבלות על תשלום שכר עבודה במזומן

ביום 1/1/19 נכנס לתוקפו חוק צמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק צמצום השימוש במזומן") אשר מטיל הגבלות על השימוש במזומנים ובשיקים סחירים. החוק נועד להרחיב את השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, וזאת במטרה לצמצם את הכלכלה השחורה ולסייע להיאבק בהעלמות מס, הלבנות הון ומימון טרור.

לחוק השלכות רבות בתחומים רבים ובמאמר זה נתמקד בהשלכות החוק על יחסי עבודה ואופן תשלום שכר לעובדים תחת מגבלות החוק.

תשלום שכר עבודה במזומן רווח בענפים רבים דוגמת: מלצרות ומסעדנות, חקלאות, בניה ושיפוצים, משק בית וסיעוד, עובדים זרים ועוד. מעבר לכך נתקלים מעסיקים בדרישה לתשלום שכר עבודה במזומן או בשיק סחיר לעובדים הנמצאים בבעיות בנקאיות (היעדר חשבון בנק, חשבון מוגבל, חשבון מעוקל, פש"ר ועוד).

נקודת המוצא של חוק הגנת השכר הינה דווקא של תשלום השכר במזומן. זהו נוסחו של סעיף 2(א) לחוק הגנת השכר אשר נושא את הכותרת – חובת תשלום במזומנים: "שכר עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בשיק או בהמחאת דואר, אם דרך תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פרעון השיק או המחאת הדואר במועדים הקבועים בסעיפים 9 עד 14, הכל לפי הענין".

בעקבות החוק לצמצום השימוש במזומן נוספה לסעיף 2 הוראה לפיה: "אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהאיסורים הקבועים בסעיפים 2 ו־4 לחוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018". רוצה לומר – מ-1/1/19 חובת התשלום של שכר עבודה במזומן נסוגה מקום שהיא בניגוד למגבלות הקבועות בחוק המזומן.

נבחן תחילה את ההגבלות החדשות וניישם אותן בכל הנוגע לתשלום שכר לעובדים.

סעיף 2 לחוק המזומן מונה שורה של הגבלות על השימוש במזומן, ובהקשר של דיני העבודה קובע סעיף 2(ז) כדלהלן:

"לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה, אם סכום שכר העבודה, התרומה או ההלוואה עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה ….".

למעשה, במסגרת יחסי עובד-מעביד תשלום שכר העבודה במזומן מוגבל לשכר שאינו עולה על -11,000 ₪.  כלומר, שכר עבודה העולה על 11,000 ₪ אסור שיינתן בכלל במזומן.

חשוב להדגיש הגם שהמגבלות לשימוש במזומן, המפורטות בסעיף 2 לחוק לצמצום השימוש במזומן אינן חלות על קרובי משפחה, הן כן חלות בנוגע לתשלום שכר עבודה. היינו, תשלום שכר העבודה במזומן יוגבל לסכום הנ"ל,  אף אם משולם בין קרובי משפחה.

מהו שכר עבודה?

שאלה רבת חשיבות הינה כיצד מוגדר שכר עבודה בחוק לצמצום השימוש במזומן.

החוק לצמצום השימוש במזומן מגדיר שכר עבודה תוך הפניה אל חוק הגנת השכר, אשר מגדיר "שכר עבודה" – כך: "לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו".

אם ניישם את הכללים והפסיקה של דיני עבודה אזי להגדרת שכר עבודה נכנסים כמובן רכיבי השכר השונים (שכר בסיס, שעות נוספות ורכיבים אשר משולמים עקב העבודה ובמשך העבודה, וכן תשלומים אשר הוגדר דינם כדין שכר עבודה בחוקים השונים דוגמת: דמי מחלה, דמי חופשה, תמורת חופשה, פדיון חופשה וכד'.

מנגד לא יחשבו כשכר עבודה תשלומים בגין החזרי הוצאות שונות או זכויות נלוות אשר אינן מהוות שכר דוגמת: החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה הוצאות אש"ל, רכב, טלפון, וכד' אשר אינם בגדר שכר עבודה.

כך לדוגמה אם משכורתו של העובד מורכבת משכר של 10,000 ש"ח ומהחזר הוצאות נסיעה של 2,000 ש"ח, הרי הגם שהסכום הכולל הינו 12,000 ש"ח (יותר מ-מגבלת ה-11,000 ש"ח שנקבעו בחוק) אין מניעה לשלם את הסכום כולו במזומן שכן חלק השכר הינו רק 10,000 ש"ח, סכום הפחות מהמגבלה בחוק.

האם "שכר העבודה", לעניין חוק המזומן, הינו שכר עבודה ברוטו או נטו?

שאלה מעניינת הינה האם מגבלת התשלום במזומן – 11,000 ש"ח – חלה על שכר הברוטו המשולם לעובד או על שכר הנטו.

לשאלה זו חשיבות של ממש שכן אם נפרש את המגבלה כחלה משכר הברוטו הרי שגם אם הסכום המשולם לעובד נטו בגין שכר עבודה קטן מ-11,000 ש"ח אסור יהיה לשלם במזומן אם שכר הברוטו עולה על 11,000 ש"ח.

כך לדוגמה אם שכר העבודה ברוטו הינו 12,000 ש"ח ואילו שכר העבודה נטו המשולם לעובד הינו 7,000 ש"ח (עקב ניכוי מס הכנסה ותשלומי חובה וניכויים אחרים להוציא מפרעות והלוואות) עדין יוצא כי חל לכאורה איסור על תשלום במזומן.

 נדגיש ונציין כי שאלה זו אינה זוכה למענה בחוק לצמצום שימוש במזומן. החוק מגדיר לדוגמה את – "מחיר העסקה" – "התמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות, לרבות ערך מוסף, מס קנייה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות…" ואולם הגדרה זו נוגעת לנכס או שירות ואינה נוגעת לשכר עבודה.

לכאורה ניתן לומר ששכר העבודה שהמעסיק משלם לעובד הוא שכר הברוטו והרי המעסיק מעביר בעבור העובד את הניכויים השונים ליעדם, ואולם פרשנות תכליתית מביאה לדעתנו לכך שאת המגבלה יש להכיל על שכר הנטו לאחר ניכויי החובה משכר העבודה.

תכלית החוק הינה צמצום השימוש במזומן ואילו ניכויי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, הפרשות לפנסיה, הפרשות לקרן השתלמות וכד') אינם משולמים במזומן אלא באמצעים אחרים אשר מתועדים היטב.

לדעתנו יש לראות את המגבלה כחלה על שכר הנטו וטוב יעשה המחוקק אם יבהיר זאת בתיקון חקיקה, ובייחוד לאור הסנקציות הפליליות והמנהליות הקבועות בחוק.

כמובן שקביעה כי המגבלה הינה משכר הנטו יוצרת בעיה חדשה והיא זיהוי החלק בנטו שהוא בגין שכר עבודה בשונה מחלק הנטו שהינו החזר הוצאות. כך לדוגמה אם שכר העבודה ברוטו הוא 12,000 ש"ח והחזר ההוצאות בגין הרכב, טלפון ואש"ל הינו 3,000 ש"ח, הרי ששכר הברוטו הכולל של העובד הינו 15,000 ש"ח. אם נניח ששכר הנטו הוא 12,000 ש"ח עדין חלקו נובע מרכיבים שאינם שכר (החזר ההוצאות) אשר לא אמורים להיות חלק מהמגבלה. אם שכר הנטו ללא החזר הוצאות הינו 10,000 ש"ח אזי לכאורה המגבלה אינה חלה וניתן לשלם את כל ה-12,000 ש"ח במזומן.

האם ניתן לשלם לעובד מפרעה במזומן?

מדובר בשאלה שאינה פשוטה כלל ועיקר. ברור שאם שכר הנטו של העובד המוגדר כשכר עבודה קטן מ-11,000 ש"ח הבעיה כלל אינה מתעוררת (בהינתן שמקבלים את הפרשנות המוצעת לשכר הנטו).

אך מה אם השכר עולה על 11,000 ש"ח. האם ניתן במקרה כזה לשלם לעובד מפרעה במזומן?

חשוב לשים לב – בחלק זה של המאמר אנו עוסקים במפרעה – משמע הקדמת תשלום השכר – ולא בהלוואה שהינה נפרדת מתשלום השכר הגם שיכול ותוחזר באמצעות ניכוי מהשכר!

סעיף 1 לחוק לצמצום השימוש במזומן מגדיר מהו "תשלום במזומן" – "סכום המשולם או הניתן במזומן, לפי העניין, למעט סכום הנמוך מבין אלה:

סכום בשיעור של 10% ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה או מסכום ההלוואה, לפי העניין;

הסכום הנקוב בפרט (1) או (2) לתוספת הראשונה, לפי העניין" – הכוונה היא לסכום הנמוך מ-11,000 ₪ או 50,000 ₪, לפי העניין.

לכאורה ההגדרה של תשלום במזומן אינה מתייחסת לשכר עבודה שכן היא נוקטת לשון:  "ממחיר העסקה, מסכום המתנה, מסכום התרומה או מסכום ההלוואה".

כך לדוגמה אם שכר העבודה נטו של העובד הינו 12,000 ש"ח (מעלה המגבלה בחוק כך שחל איסור לשלמו במזומן) האם מותר למעסיק לשלם לעובד מפרעה במזומן של 2,000 ש"ח? האם מפרעה בגובה של 10% מותרת, דהיינו 1,200 ש"ח?

חבל מאוד שהחוק אינו ברור בסוגיה זו. פרשנות תכליתית תובילנו למסקנה שאין ולא אמורה להיות כל מניעה לראות בתשלום של עד 10% כמפרעה במזומן כלגיטימית. מנגד ברור הצורך בתיקון החוק והבהרת הסוגיה על דרך הוספת שכר עבודה להגדרת המילים "תשלום במזומן".

אם ניתן לתת לעובדים הלוואות במזומן?

בשונה ממפרעות אשר שונות במהותן מהלוואות (הקדמת תשלום שכר על פני הענקת אשראי נפרד מהשכר) לגבי הלוואות לעובד מאת מעסיקו דומה כי הדין שאמור לחול הינו הדין הכללי, דהיינו הדין החל בין כל שני צדדים המלווים זה לזה, וזאת בלי קשר לשאלה האם ההלוואה מוחזרת על דרך ניכוי מהשכר או לאו.

לעניין זה נזכיר כי ע"פ סעיף 2(ז) לחוק לצמצום השימוש במזומן: "לא ייתן אדם ולא יקבל תשלום במזומן … כהלוואה, אם סכום … ההלוואה עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה…" – דהיינו 11,000 ש"ח.

מכאן שלדעתנו הלוואה לעובד העולה על 11,000 ש"ח לא יכולה להיעשות במזומן (זולת 10% מסכום ההלוואה ולא יותר מ-11,000 ש"ח).

הגבלות על תשלום שכר עבודה בשיק

בסעיף 4(א) לחוק המזומן נקבע, כי "לא ייתן עוסק ולא יקבל, במסגרת עסקו, תשלום בשיק בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין".

בהמשך, קובע סעיף 4(ב), כי "לא יקבל אדם שאינו עוסק תשלום בשיק העולה על 5,000  שקלים חדשים, בעבור עסקה, או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששם העוסק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין".

הואיל ומאמרנו מתייחס למעסיקים שהינם עוסקים (ישנם גם מעסיקים שאינם עוסקים לדוגמה העסקת עובד סיעודי, עובד משק בית, מטפל בילדים וכד') המשמעות היא שחובה על המעסיק לציין את שם העובד על השיק יהיה סכום השכר אשר יהיה.

מכאן שמתן שיק פתוח לעובד ללא ציון שמו של העובד יהווה עבירה על החוק ללא קשר לגובה השכר. כך גם מתן שיק שכר לעובד תוך רישום שם אחר בשיק, שאינו שם העובד, יהווה עבירה על החוק.

יצוין כי מבחינת העובדים קיימת מגבלה נוספת בדבר האפשרויות להסב את השיקים אבל עניין זה חורג ממסגרת מאמרנו.

סיכום:

מהאמור לעיל אנו למדים כי לחוק הגבלת השימוש במזומן השפעות מרחיקות לכת גם על תשלום שכר לעובדים.

עוד למדנו כי החוק מנוסח בצורה בעייתית אשר מזמינה חילוקי דעות ואי בהירות אשר טוב אם יוסדרו במהרה, שכן הדעת אינה סובלת אי וודאות כאשר מדובר בחוק עם השלכות פליליות.

טוב יעשה המחוקק אם יידרש בדחיפות לסוגיה.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.


 

מאת: עו"ד יוסי חכם

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2019

www.holaw.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק