שאלות מפלות בריאיון עבודה
 
 
 

דיני עבודה

 

שאלות מפלות בריאיון עבודה

שאלה בריאיון עבודה עלתה למעסיק 5,000 ש"ח: מועמד לעבודה טען כי לא התקבל לעבודה בשל גילו, וביסס תביעתו בכך שנשאל לגילו בעת ריאיון העבודה. העובדה שהמועמד נשאל לגילו בעת הריאיון לא היתה שנויה במחלוקת.

ביום 11/3/19 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כב' השופט הבכיר לובוצקי, בעניין אורן עמיר טופט נגד ליאנטק שיווק פיננסים בע"מ. 

בית הדין דחה את טענת התובע כי אי קבלתו לעבודה היתה קשורה לגילו, והוסיף וקבע כי שאלת הגיל עלתה בריאיון בתום לב ובסופו של דבר לא השפיעה על קבלת ההחלטה שלא להעסיק את המועמד.

יחד עם זאת, וחרף העובדה שהגיל לא היווה שיקול בדחיית קבלת המועמד לעבודה, חייב בית הדין את החברה הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 5,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, רק בשל שהמועמד נשאל לגילו.

לעניות דעתנו שגה בית הדין עת בחר לפסוק למועמד פיצוי כלשהו מקום שהוכח שלא היה כל שיקול מפלה באי קבלתו לעבודה. פסיקה זו, לפיה מעסיק מחויב בפיצוי על שאלות בריאיון עבודה הגם שלא היתה כל הפליה, הינה פסיקה בעייתית אשר גורמת נזק יותר מתועלת ואף עומדת בניגוד ללשון החוק.

עקרון השוויון הוא עקרון בסיסי וחשוב ואין, ולא צריך להיות, חולק לגביו. סעיף 2(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר הפליה, בין היתר בנושאים הבאים: "לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986, הצפוי להם…".

המחוקק צפה את הקושי בהוכחת הפליה על ידי מועמד לעבודה ולכן נוסף לחוק סעיף 9(ג) הקובע היפוך נטל הוכחה במקרים כדלקמן: "…בתובענה של עובד או של דורש עבודה בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכח כי דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא שהפליה בשלו אסורה מחמת הטעמים המפורטים בסעיף 2(א)".

המשמעות הינה שאם מעסיק דורש ממועמד מידע שלגביו אסור לו להפלות מועמדים ע"פ סעיף 2 לעיל, אזי חובת ההוכחה עוברת למעסיק, והוא זה שיצטרך להראות שלא היה שיקול מפלה באי קבלת המועמד לעבודה.

דוגמאות לשאלות שיש בהן כדי להעביר את חובת ההוכחה הינן: "האם את נשואה?", האם את בהיריון?", "האם יש לך ילדים?", "איפה נולדת?", "למי הצבעת בבחירות?", "האם עשית שירות צבאי?", "איפה אתה גר?", "בן כמה אתה?", ועוד.

המשותף לכל השאלות הללו הוא שהן דורשות מידע לגבי נתון שאסור להפלות בגינו, שכן אסור להפלות על רקע של: מעמד אישי, היריון, מצב משפחתי והורות, ארץ מוצא, השקפה פוליטית, שירות צבאי, מקום מגורים, גיל וכד'.

ואולם המחוקק לא קבע כי שאלה כאמור הינה שאלה בלתי חוקית, ולא קבע כי מדובר בהפרה או בעבירה על החוק. המחוקק קבע כי דרישת מידע כאמור היא מחשידה בהפליה, ולכן חובת ההוכחה עוברת למעסיק להוכיח שלא היה בין שיקוליו שיקול מפלה.

מדובר בחובה לא פשוטה, שכן גם אם לא היה שיקול מפלה, ובהיות המבחן אוביקטיבי, הרי שאם המעסיק לא ישכנע ששיקוליו היו טהורים אזי הוא יחויב בדין בשל הפליה פסולה.

יחד עם זאת – אם המעסיק יוכיח כי לא נפל כל דופי בהחלטתו וכי היא נקיה מכל ניצוץ של הפליה – אזי יש לדחות את תביעת המועמד מקום בו היא נשענת על טענה של הפליה אסורה.

כך לדוגמה קבע בית הדין הארצי במקרה דומה: "… שהבנק החליט בסופו של דבר – לאחר הפעלת שיקולים רוחביים וכלליים יותר – שאינו מעוניין להעניק לעובדת קביעות על כל המשתמע מכך לגבי המשך עבודתה אצלו שנים רבות קדימה, ומחומר הראיות לא עולה לטעמנו שהחליט כך תוך לקיחה בחשבון של שיקולים מפלים הנוגע להריון והורות. משכך, אין דרך לפצות את העובדת על מפח הנפש הטבעי שנגרם לה, שכן הבנק לא פעל בניגוד לדין את קיבל את החלטתו…" ובהמשך: "…   נוכח מסקנתנו כי הבנק לא הפר את חוק שוויון ההזדמנויות בעניינה של העובדת, ממילא בטל חיובו בפיצוי שנפסק בגין כך…" (ראו:  ע"ע (ארצי ) 22802-04-16 הודיה שושנה לגאמי – בנק מזרחי טפחות בע"מ). כך גם עשות בתי דין במקרים אחרים.

מקום בו משתכנע בית הדין כי שיקולי המעסיק היו נקיים מכל ניצוץ של הפליה, שומה עליו לדחות את התביעה, וזאת גם אם נשאלה שאלה בנושאים לגביהם חל איסור להפלות. המחיר של שאלה כאמור הינו בהיפוך נטל ההוכחה. מדובר במחיר משמעותי מבחינת המעסיק ואין מקום להוסיף סעדים נוספים אשר לא בא זכרם בחוק.

מדובר בפסק דין של בית אזורי ולפיכך אינו מהווה הלכה מחייבת. יחד עם זאת פסק הדין מהווה תזכורת חשובה לחובת השוויון ולאיסור הפלית מועמדים לעבודה מחד, ולהשלכות של שאלות בנושאים לגביהם חל איסור הפליה מאידך.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.


מאת: עו"ד יוסי חכם

© כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2019

www.holaw.co.il

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק