לא התקבל לתפקיד קופאי - ותבע 100,000 שקל על אפליה
 
 
 

דיני עבודה

 

לא התקבל לתפקיד קופאי - ותבע 100,000 שקל על אפליה

בית הדין לעבודה דחה תביעה שהגיש גבר שלא התקבל לעבודה כקופאי בסופר וטען שהופלה על רקע מינו. בית הדין קבע כי מדובר בתובע סדרתי שלא מנסה להתקבל לעבודה אלא להתעשר שלא כדין.

השופט יעקב אזולאי דחה לאחרונה תביעה שהוגשה נגד רשת הסופרמרקטים ״שוק העיר״. התובע טען שלא התקבל לעבודה כקופאי בסניף אשדוד של הרשת בגלל היותו גבר ולא אישה. השופט התרשם שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב וקבע שמדובר בניצול ציני של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

התובע סיפר שבאוקטובר 2015 נתקל בסניף במודעת דרושים של ״קופאיות עם ניסיון״. לדבריו, הוא שוחח עם אחראית המשמרת, תוך שהוא מקליט את השיחה, וביקש להתקבל לעבודה. הוא ציין כי האחראית דחתה אותו והבהירה שמדובר בתפקיד לקופאיות בלבד.

הוא תבע פיצוי של 100,000 שקל לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לדבריו, הנתבעת פעלה באופן מפלה כשפרסמה שהיא מחפשת קופאיות (נשים) בלבד. עוד הוא הדגיש כי משיחתו עם אחראית המשמרת עולה בבירור שהיא לא חיפשה קופאים גברים ובכך הפלתה אותו לרעה.

הנתבעת טענה מצידה שכוונת התובע לא הייתה לחפש עבודה כקופאי אלא ״לייצר תביעה״. היא הדגישה כי חוץ מתביעה זו מנהל התובע 4 תביעות זהות נוספות, כשגם במקרים האחרים הגיע מצויד במכשיר הקלטה לראיון העבודה במקום בקורות חיים, ולא ניסה לשווק עצמו לתפקיד.

לדבריה, יש לתת משקל לעובדה שמדובר בתובע סדרתי שמגיע לראיונות ומקליט בחשאי את תוכן השיחות. היא הוסיפה כי יש לה סמכות ניהולית המקנה לה שיקול דעת לבחור את עובדיה, והפרופיל ההתנהגותי המיוחס לתובע הוא שהביא אותה שלא להעסיקו כקופאי.

מנהל הנתבעת הבהיר כי הרשת מעסיקה גם קופאים גברים ואלה מהווים כ-16% מכלל הקופאים והקופאיות.

בזבוז זמן

השופט יעקב אזולאי מבית הדין לעבודה בבאר שבע דחה את התביעה. הוא הבהיר כי תכלית חוק שוויון הזדמנויות בעבודה הוא למנוע הפליה של מי שבאמת ובתמים מחפש עבודה ונפגע בעקבות התנהגות מפלה של מעסיק. השופט התרשם כי התובע לא חיפש עבודה ולא התכוון לעבוד כקופאי בנתבעת וקבע כי הוא מנצל בחוסר תום לב את ההליכים בבית הדין.

לדברי השופט, התובע נוהג לתור בהזדמנויות שונות אחר מודעות ״דרושים״ ומנסה להיבנות מטעויות של מעסיקים, ללא כוונה ממשית להתקבל לעבודה המוצעת. ״התובע לא הביע כל תרעומת על כי לא התקבל לעבודה ולא נעשה כל ניסיון מצדו לשכנע כי הוא יכול להתאים לתפקיד כפי שניתן היה לצפות מדורש עבודה אמיתי שינהג״, כתב.

השופט התרשם שכשהתובע הגיע לסניף הוא התנהג ״מוזר״ על מנת לייצר פרובוקציה שתגרום לכך שלא ייקלט לעבודה, הכל במטרה לבסס תשתית לתביעה עתידית. הוא הוסיף כי העובדה שהשיחה הוקלטה בחשאי מצביעה על כך שמלכתחילה הוא לא ביקש מקום עבודה אלא ניסה ״לתפור תיק״ לנתבעת כדי לנסות ולקבל ממנה פיצוי בעילות חסרות בסיס.

עוד לדבריו, ממילא גם לא הוכחה הפליה שכן על מנת לשמש בתפקיד קופאי יש צורך באחריות, רצינות ויחסי אנוש, תכונות שהתובע לא הפגין בפני אחראית המשמרת.

״תביעה זו באה לעולם לא מחמת שהתובע חש כי הופלה על רקע מינו אלא מתוך שביקש להתעשר שלא כדין, על יסוד שברי אמירות של אחראית המשמרת. בהתנהלותו הוא הביא להוצאות מיותרות לצד שכנגד ולבזבוז זמן שיפוטי יקר״ סיכם השופט וחייב את התובע בהוצאות בסך 10,000 שקל.

ב״כ התובע: עו"ד אורן טל

ב״כ הנתבעת: עו"ד גיא גרשון

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

שפירא נ' שוק העיר (ט.ע.מ.ס) בע"מ


מאת: עו"ד כפיר יפת העוסק בדיני עבודה 

הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק