פוטרה ביום השלישי לעבודה בגלל ההריון - וזכתה ב 30 אלף ש'
 
 
 

דיני עבודה

 

פוטרה ביום השלישי לעבודה בגלל ההריון - וזכתה ב 30 אלף ש'

אחרי שפקידת קבלה חדשה במכון יופי הודיעה למנהלת שהיא בשבוע ה-19 להיריון היא קיבלה הודעה על סיום ההעסקה. בית הדין לעבודה קבע כי גם אם ההיריון היה רק אחת מהסיבות לפיטורים – זו עדיין הפרת חוק.

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קבע לאחרונה כי מכון היופי "רייצ'ל קליניק" שבתל-אביב ישלם פיצויים של 30 אלף שקל לפקידת קבלה שפוטרה ביום השלישי לעבודתה, לאחר שהודיעה כי שהיא בשבוע ה-19 להריונה ולא תוכל לעבוד במקום בתקופת הקיץ העמוסה.

התובעת החלה לעבוד במכון בסוף ינואר 2016 כפקידת קבלה. ביום השני לעבודתה היא זומנה לשיחה עם בעלת המקום ומנהלת התפעול שבה הוצע לה לנהל את מרכז הטיפולים משום שבעבר הייתה מנכ"לית של ספא ידוע. בתגובה, כך לגרסת התובעת, היא סיפרה להן שהיא נמצאת בשבוע ה-19 להיריונה, והן הודיעו לה כי יחשבו על זה.

כשהגיעה ליום עבודתה השלישי אמרה לה המנהלת שיש בעיה עם לוח הזמנים המוגבל שלה ושלחה אותה לביתה. למחרת היא קיבלה מסרון עם הודעת פיטורים.

בתביעה שהגישה נגד המכון דרשה התובעת פיצויים של 40,000 שקל על אפליה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן פיצוי על אבדן שכר בתקופה המוגנת לפי חוק עבודת נשים ועל כך שאיבדה דמי לידה של כ-42,000 שקל.

מנגד נטען מטעם המכון כי התובעת הודיעה על ההיריון רק לאחר שפוטרה, וכי הסיבה היחידה לפיטוריה הייתה הבעיה בשעות העבודה, שכן התובעת עבדה במקום נוסף ולא יכלה לתת משמרות ערב.  

"מודל ההכתמה"

אלא שגרסת התובעת נתמכה בראיות שכללו תמליל שיחה מוקלטת שערכה עם בעלת המקום ומנהלת התפעול. משיחה זו עלה כי שתיהן ידעו על ההיריון לפני הפיטורים.

השופטת אופירה דגן-טוכמכר הבהירה כי בהתאם ל"מודל ההכתמה" שנקבע בפסיקה, די בכך שההיריון נלקח בחשבון כדי להכתים את החלטת הפיטורים באפליה.

במקרה הנוכחי השופטת אמנם קיבלה את הטענה כי היה קושי להעסיק את התובעת בגלל לוח הזמנים המוגבל אלא שהיא התרשמה כי השיקול העיקרי לפיטורים היה ההיריון, לאחר שהסתבר כי התובעת אמורה לצאת לחופשת לידה בקיץ - תקופה עמוסה ושוקקת במכון.

משכך נקבע כי המכון הפר את חוק שוויון הזדמנויות. עם זאת, השופטת לא פסקה לתובעת את מלוא הפיצוי שביקשה ברכיב זה. בין השיקולים שנלקחו לרעת התובעת היה הרושם כי בחרה לעבוד במכון כדי להעביר כמה חודשים עד חופשת הלידה ולהגדיל את דמי הלידה שלה, ולא התכוונה לחזור לשם לאחר חופשת הלידה.

בהקשר זה השופטת ציינה כי זה היה אחד החששות של בעלת המקום ואין ספק שהדבר היה מכביד עליה, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בעסק קטן. לפיכך, ולאחר איזון בין השיקולים השונים לרבות גרסתה הבעייתית שהציג המכון בתיק, העמידה השופטת את הפיצויים על 30 אלף שקל.

יתר טענות התובעת נדחו. כך, השופטת לא סברה כי מגיע לה פיצוי על הפרת חוק עבודת נשים כיוון שבסופו של דבר היא פוטרה במהלך תקופת התלמדות. כמו כן נמצא שהיא לא באמת איבדה דמי לידה שכן מצאה עבודה מיד לאחר שפוטרה ואף עבדה במקביל כעצמאית.

משכך התובעת זכתה בפיצויים של 30,000 שקל ועוד 291.4 שקל עבור השכר על שלושת הימים שבהם עבדה. מאחר שהתביעה התקבלה חלקית בלבד לא נפסקו לה הוצאות משפט.

ב"כ התובעת: עו"ד א. שאבי

ב"כ הנתבעת: ש. ארז, עו"ד לענייני עבודה

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו"ד ליאת שושן-ברק העוסקת בדיני עבודה 

הכותבת לא ייצגה בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

 

טלי תורגמן נ' רייצ'ל קלינק בע"מ

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק