פיצוי לעובד שלא קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו
 
 
 

דיני עבודה

 

פיצוי לעובד שלא קיבל הזדמנות להוכיח את עצמו

המעסיקה פיטרה את העובד בתוך חודש ימים. בית הדין לעבודה קבע כי הפיטורים היו חוקיים אבל מוטב היה לו לא הייתה ממהרת עם ההחלטה.

בית הדין לעבודה בירושלים פסק לאחרונה פיצויים של 18,000 שקל לסוכן ביטוח שפוטר אחרי חודש ימים בלבד, מבלי שניתנה לו הזדמנות הוגנת להוכיח את כישוריו. עם זאת, מרב תביעתו נגד המעסיקה נדחתה מאחר שלא הצליח להוכיח את גרסתו שלפיה הפרה את התחייבותה להעסיק אותו לטווח ארוך של 5 שנים או שהוא נוצל על ידה לצורך דליית מידע.

בדצמבר 2013 זכתה סוכנות הביטוח "גל ביט" במכרז ביטוחי הרכב של עובדי בנק ישראל, והעסיקה סוכן ביטוח שהתמקצע בתחום והבטיח למנף את כמות המבוטחים על ידי צירוף בני המשפחה של העובדים.  

כעבור חודש, לאחר שלא הביא לקוחות חדשים, הודיעה הסוכנות כי לא תוכל לעמוד בתשלום השכר שהובטח לסוכן – 9,000 שקל. במקום, הוצע לו להמשיך לעבוד תמורת שכר נמוך יותר של 6,500 שקל.

לאחר שהסוכן סירב להצעה הוא פוטר והגיש תביעה לתשלום פיצויים על ניהול ומשא ומתן שלא בתום לב, עבודה בשעות נוספות, אי עריכת שימוע, עגמת נפש ואי קבלת הודעה בכתב על תנאי העבודה.

בין היתר התובע טען כי התפטר מעבודתו הקודמת על סמך הבטחתה של הסוכנות להעסיק אותו ל-5 שנים. כמו כן הוא טען כי לא ניתנה לו הזדמנות להביא עבודה חדשה, ולטעמו הנתבעת העסיקה אותו רק כדי לנצל את הידע שלו בתחום, ואז להיפטר ממנו.

הנתבעת טענה מנגד כי העסיקה את התובע על סמך ניסיונו בתחום והיכרותו עם עובדי הבנק, כמו גם הבטחתו כי יביא לה עד סוף החודש הראשון עבודה בהיקף של 400 פוליסות נוספות.  

מלבד זאת, הנתבעת הכחישה כי התחייבה לתקופת העסקה מסוימת או שהיא צריכה לשלם לתובע פיצוי כלשהו על ההחלטה לפטרו כיוון שלא עמד בהבטחה.

החיפזון מן השטן

השופט דניאל גולדברג הבהיר כי אף שתנאי ההעסקה לא הועלו עלי כתב גרסתה של הנתבעת כי שכרה את התובע ללא התחייבות למשך זמן מסוים ועל סמך הבטחתו להביא לקוחות חדשים הגיונית יותר ומעדותו אפשר להבין שכך היה.

בהתאם לכך אם הנתבעת סברה כי כישורי התובע לא מצדיקים את השכר שהוצע לו במקור, זה בסדר והיא הייתה רשאית להציע לו משרה חלופית או לפטר אותו.

אלא שלצד זאת, היה עליה לתת לו הזדמנות נאותה להוכיח את כישוריו. חודש ימים הוא לא זמן סביר להבאת מאות פוליסות חדשות לסוכנות ומכאן שהנתבעת נחפזה עם החלטת הפיטורין, ולכן עליה לפצות את התובע על תרומתו לעסק בגובה של שתי משכורות.

כמו כן ומאחר שהנתבעת לא הציגה את רישומי הנוכחות של התובע נקבע כי הוא זכאי לגמול עבור שעות נוספות.

מעבר לכך השופט דחה את התביעה. כך, נקבע כי הפיטורים לא היו נגועים בהפליה או בהתנהגות בלתי הולמת המצדיקה פיצויים על עגמת נפש. כמו כן, נקבע כי אף שלא נערך לתובע שימוע אין הצדקה לחייב את הנתבעת בפיצוי נוסף מעבר לזה שתשלם על החיפזון שבפיטוריו.

בסופו של דבר אם כן נפסקו לתובע פיצויים של 18,000 שקל על תרומתו לעסק, 5,000 שקל על אי מסירת תנאי ההעסקה בכתב ו-2,856 שקלים עבור שעות נוספות. לכך יתווסף גם שכ"ט עו"ד של 4,000 שקל.  

ב"כ התובע: ארז רוח, עו"ד לענייני עבודה

ב"כ הנתבעת: עו"ד זאב רויץ'

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו"ד מאיר שחל העוסק בדיני עבודה 

הכותב לא ייצג בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il


גלער נ' כבודי

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק