קיצור שבוע העבודה, שעות נוספות ומשמרות לילה
 
 
 

דיני עבודה

 

קיצור שבוע העבודה, שעות נוספות ומשמרות לילה

ביום 15/3/18 נחתם צו הרחבה ע"י שר העבודה לפיו הורחבה תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי שמספרו 7019/2017 אשר נחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, ביום 29.03.17.

צו ההרחבה פורסם ביום 19/3/18 (י"פ 7732) ונקבע בו כי הוראות צו ההרחבה יחולו על כל העובדים והמעסיקים בישראל החל מתאריך 1 באפריל 2018.

צו זה אשר עוסק בקיצור שבוע העבודה אשר הינו חלק ממספר מהלכים אשר ננקטו בתקופה האחרונה, ובכלל זה שינוי ההיתרים להעסקה בשעות נוספות, ושינויים לגבי עבודה במשמרות לילה.

במאמר זה ננסה לעשות סדר, עד כמה שאפשר, במהות השינויים והשפעתם על העובדים והמעסיקים.

קיצור שבוע העבודה

שינוי מהותי ראשון הינו קיצור שבוע העבודה משבוע עבודה של 43 שעות לשבוע עבודה של 42 שעות. השינוי מכוון לעובדים שעובדים משרה מלאה, דהיינו יותר מ-42 שעות.

נוסח צו ההרחבה אינו חף מבעיות, ונפרט להלן את סעיפי הצו בליווי הסברים והשלכות:

2.1. – "היקף שבוע עבודה במשק יקוצר בשעה אחת, כך ששבוע העבודה יעמוד על 42 שעות עבודה, בלא הפחתה בשכר"

למעשה לא רק שאורך שבוע העבודה מתקצר, דבר שיש לו השלכות עם תשלום שעות נוספות, אלא הקיצור הינו ללא הפחתת שכר.

2.2. – "קיצור שבוע עבודה יבוצע על-ידי הפחתת שעת עבודה אחת ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה (להלן – היום המקוצר)"

הפחתת שעת העבודה כאמור תחול ביום מוגדר וקבוע במהלך השבוע.

יש לשים לב כי לא ניתן להפחית את השעה באופן יחסי על פני השבוע, אלא זה חייב להיות שעה ביום, וכן ביום קבוע.

הצו אינו עונה לשאלה האם מדובר ביום מקוצר מוגדר לעובד או ביום מקוצר קבוע המוגדר לעובדים כולם. דהיינו, לא ברור מהצו האם ניתן לקבוע לעובד מסוים יום מקוצר שונה מלעובד אחר, או שיש לקבוע יום מקוצר אחיד לכולם.

לדעתנו ניתן לקבוע יום מקוצר שונה לעובדים שונים.

* מתבקש, כדי לחסוך ויכוחים עתידיים, להודיע בכתב על שינוי תנאי עבודה בדבר היום המקוצר, ולעדכן את ההודעה על תנאי עבודה באופן שתפרט מהו היום המקוצר לגבי עובדים חדשים שנקלטים.

2.3. – "היום המקוצר ייקבע בהתאם לצורכי העבודה ולמקובל המפעל, וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצורכי העובדים"

המעסיק הוא זה שייקבע את יום העבודה המקוצר, בהתאם לצרכי העבודה, וייקח בחשבון ככל הניתן בקשת העובד. נזכיר כי על המעסיק חלה חובה לפעול בתום לב ובדרך מקובלת.

2.4. – "כאשר צורכי העבודה מחייבים זאת, רשאי המעסיק לשנות את היום שנקבע כיום מקוצר בשבוע ובלבד שיינתן לעובדים יום מקוצר אחר באותו שבוע, וככל הניתן בהתחשב בבקשות וצורכי העובדים"

כפי הנראה אין הכוונה לשינוי ארעי של שבוע מסוים אלא החלפה באופן קבוע של היום. לדוגמה עובד (או כלל העובדים) אשר היום המקוצר שלו היה יום ב' ועכשיו ישונה היום באופן קבוע ליום ד'.

* תשומת הלב כי שינוי פרטני כאמור מצריך לדעתנו שימוע לעובד.

* שינוי ברמה המפעלית יצריך מן הסתם מו"מ מול ועד העובדים ו/או ארגון העובדים

2.5. – "למען הסר הספק היה והעובד יידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר עקב צורכי עבודה, יעבוד העובד בהתאם לנדרש ובהתאם להוראות הדין, ותשולם לו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת"

אורך יום העבודה המקוצר למעשה תלוי באורך שבוע העבודה. בשבוע עבודה של 5 ימים הוא יהיה 7.6 שעות ואילו בשבוע עבודה של 6 ימים הוא יהיה 7 שעות.

ככל ויידרש העובד לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר שהוגדר לו, תשולם לו בעד עבודתו בשעה זו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת בשיעור 125%.

2.6. – "במקומות עבודה שבהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעסיק את שעות העבודה של כל משמרת ואת סדרי העבודה בהתאם לצורכי העבודה, כתוצאה מהשינוי על פי הסכם זה"

ראו בהמשך המאמר את השינויים לגבי שעות נוספות ועבודת לילה.

2.7. – "למען הסר הספק, קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות שבועיות יחול גם על עובדים העובדים כיום יותר מ-42 שעות בשבוע, אך פחות מ-43 שעות בשבוע"

למעשה צו ההרחבה חל רק על עובדים אשר מועסקים במשרה מלאה של יותר מ-42 שעות.

לשאלה האם לצו יש השפעה על שכרם של עובדים אשר מועסקים במשרה חלקית או על שכר מינימום, ראו בהמשך.

2.8. – "בהתאמה לקיצור שבוע העבודה כאמור, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה"

המשמעות מבחינת עובד במשרה מלאה היא העלאת ערך שכר השעה שלו. לדוגמה אם עובד עבד במשכורת חודשית של 6,000 ₪ הרי קודם לשינוי שכרו השעתי היה 32.26 ₪ (המשכורת מחולקת ב-186) ואילו לאחר השינוי יהיה שכרו השעתי 32.97 ₪ (המשכורת מחולקת ב-182)

* יש לוודא את התאמת יתר תשלומי השכר הנדרשים משינוי ערך השעה. כך לדוגמה לעובד לעיל יש לשלם שעות נוספות באופן שנגזר מערך השעה החדש.

2.9. – "אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות הסכמים והסדרים מיטיבים של שעות עבודה ומנוחה הנוהגים ערב חתימת צו זה"

עובדים אשר להם תנאים טובים יותר לא יפגעו מהשינוי.

2.10. – "הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתת שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות"

סעיף זה הינו מהותי שכן הוא מדגיש את העובדה שהשינוי חל רק על עובדים במשרה מלאה ואינו אמור להשפיע על עובדים העובדים במשרה חלקית.

לעניין המחלוקת האם שכר המינימום השעתי לעובדים במשרה חלקית השתנה, ראו בהמשך.

2.11. – "זכויות צבורות של עובדים (כגון חופשה ומחלה) במקומות עבודה שבהם שיטת החישוב נעשית על בסיס "שעות עבודה", יותאמו זכויות אלה לשיעור הצמצום בשעות העבודה כאמור בצו זה"

יש כמובן צורך לערוך את השינויים הן בצבירות והן בתשלומים. שינוי זה פועל לשני הכיוונים. כך לדוגמה אם עובד חלה ונעדר ביום המקוצר דמי המחלה אמורים לשקף את שווי היום המקוצר, והוא הדין לגבי זכויות נוספות.

2.12. – "למען הסר הספק, הוראות סעיף 2 לא יחולו על מי שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אינו חל עליו מכוח הוראות סעיף 30(א) לחוק האמור".

השינוי אינו משפיע על עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם. עסקינן בעיקר בעובדים דוגמת מנהלים בכירים, עובדים בתפקידי אמון מוגבר ועובדים אשר לא ניתן כלל לפקח על שעות העבודה שלהם.

* מכאן שלחוק אין כל השפעה על עובדים העובדים, כדין, במשכורת גלובלית. לגבי ההשפעה על עובדים העובדים במשכורת חודשית ומקבלים תוספת גלובלית ראו בהמשך.

 האם צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה שינה את שכר המינימום השעתי?

התשובה לשאלה זו תלויה בראש ובראשונה את מי שואלים, שכן עמדת ההסתדרות שונה מעמדת ארגוני המעסיקים.

נתחיל בכך שלגי עובדים במשרה מלאה הרי בפועל שכר המינימום עלה שכן אם עובד שקיבל קודם שכר מינימום חודשי קיבל 5,300 על תקן של כ-186 שעות, הרי כעת הוא יקבל את אותו שכר על תקן נמוך של 182 שעות בחודש. הוא הדין לגבי עובד שעתי אשר עבד במשרה מלאה בשכר מינימום שעתי של 28.49 ₪ ועכשיו ללא הפחתה בשכר אמור לעבוד בפחות שעה בשבוע, ומכאן ששכרו השעתי החדש יהיה 29.12 ₪.

הבעיה הינה לגבי עובדים במשרה חלקית. עמדת ההסתדרות הינה לדעתנו מנוגדת להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה שכן בצו נכתב מפורשות כי "הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתת שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות".

העלאת שכר המינימום לעובדים במשרה חלקית מנוגדת ללשון ההסכם המפורשת.

יתרה מזאת, ולעניות דעתנו, עמדת ההסתדרות אף מנוגדת ללשון החוק המפורשת. חוק שכר מינימום קובע כי שכר המינימום השעתי הינו "החלק ה-186 של שכר המינימום". שכר המינימום מוגד בחוק נכון להיום בסך של 5,300 ₪. מכאן ששכר המינימום השעתי לפי החוק הינו 28.49 ₪!!!

המסקנה המתבקשת הינה כי קיצור שבוע העבודה לא הביא להעלאת שכר המינימום לגבי עובדים אשר עובדים פחות ממשרה מלאה (פחות מ-42 שעות בשבוע).

לשם הזהירות נציין כי מפרסומים בתקשורת עולה כי ההסתדרות הודיע כי תפעל לשינוי החוק. מכל מקום וככל שזה טרם שונה עמדתנו כי שכר המינימום – לעובדים שלא עובדים משרה מלא – לא השתנה!

מה השפעת הצו על עובדים המקבלים תוספת שעות נוספות גלובלית?

כפי שכתבנו לכם בעבר, הפסיקה הכשירה תשלום שעות נוספות גלובליות בכפוף לעמידה במספר תנאים.

ניקח לדוגמה עובד אשר עובד במשרה מלאה ומקבל משכורת בסיסית של 7000 ₪ ותוספת חודשית של שעות נוספות גלובלית בסך 2,000 ₪. למעשה לאור השינוי אותו עובד נדרש לעבוד פחות שעות רגילות משכר הבסיס (182 שעות במקום 186 שעות בממוצע). מכאן ששכר הבסיס של העובד נותר ללא שינוי.

ואולם, ערך השעה של העובד עלתה וגם כמות השעות הנוספות שהוא מבצע אפשר ועלתה, אם הוא עובד בשעה הנוספת ביום המקוצר – שעה אשר מעכשיו נחשבת כשעה נוספת.

לכן על המעסיקים לערוך תחשיב ולבדוק האם התוספת הגלובלית גדולה מספיק כדי לספוג את השינוי (של כ-50 ₪ בדוגמה לעיל). אם ממוצע של החישוב המדויק של השעות הנוספות לפי ערך השעה החדש והגדלה של שעה נוספת ביום אינו עולה על שווי התוספת הגלובלית הרי שאין צורך, לדעתנו, לעשות שינוי.

הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות

חידוש נוסף הוא שינוי ההיתרים בכלליים המאפשרים העסקה בשעות נוספות.

מכוח סעיף 15 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן – "חוק שעות עבודה ומנוחה"), נתן שר העבודה היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות. ויודגש – ההיתר הכללי להעסקה בשעות נוספות מיום 17.12.73,[1] וכן ההיתר הכללי להעסקת עובדים בשעות נוספות במקוות בהם עובדים חמישה ימים בשבוע מיום 30.05.89[2] – בטלים.

חידוש אחד בהיתר הינו כי אורך יום העבודה כולל שעות נוספות לא יעלה על 12 שעות. קביעה זו מתייחסת הן לעבודה במשמרת יום והן לעבודה במשמרת לילה. הואיל ובמשמרת לילה אורך היום מתקצר בשעה, דבר אשר בעבר לא אפשר להעסיק במשמרת של 12 שעות (שכן קודם לא ניתן היה להעסיק יותר מ-4 שעות נוספות) השינוי מהווה בשורה למעסיקים שכן ניתן יהיה להעסיק בלילה במשמרת של 12 שעות.

יש לשים לב כי, ע"פ הוראות ההיתר הכללי החדש, לגבי עובד שעובד בעבודת לילה – אורך שבוע העבודה (בעבודת לילה) לא יעלה מעל 58 שעות, כולל השעות הנוספות.

חידוש נוסף הוא האפשרות להעסיק 16 שעות נוספות בשבוע. מדובר בשיפור שכן לפי ההיתרים הקודמים ניתן היה להעסיק לכל היותר 15 שעות נוספות בשבוע עבודה מקוצר.

שינוי חוק שעות עבודה ומנוחה – עבודת לילה:

חוק שעות עבודה ומנוחה שונה בעקבות ההסכם הקיבוצי ושינוי החוק נכנס לתוקפו ביום פרסומו, בתאריך 13.3.18 (ס"ח 2705).

מהות השינוי הוא שניתן להעסיק עובד במשמרת לילה שבוע שלם מתוך שבועיים, וזאת במקום שלושה שבועות, כפי שהיה קבוע לפני התיקון.

נזכיר – לפי החוק בנוסחו הקודם, אסור היה על מעסיקים במשמרות להעסיק עובד בלילה אלא אם על כל משמרת של שבוע לילה הוא עבד שבועיים במשמרת יום.

לפי החוק החדש ניתן להעסיק עובד שבוע לילה – שבוע יום, ומדובר בשינוי מהותי וחשוב למפעלים.

אין באמור לעיל כדי להוות משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף להתייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

 


 ©  כל הזכויות שמורות לחכם את אור-זך, עורכי דין, 2018

מאת: עו"ד יוסי חכם

www.holaw.co.il


 

[1] על-פי היתר זה, אשר להעסקה בשעות נוספות במפעלים בהם עובדים 6 ימים בשבוע – ניתן להעסיק עובד 4 שעות נוספות בכל יום, ולא יותר מ-12 שעות בשבוע.

[2] על-פי היתר זה, אשר להעסקה בשעות נוספות במפעלים בהם עובדים 5 ימים בשבוע – ניתן להעסיק עובד במספר השווה להפרש שבין יום העבודה לפי סעיפים 2, 4 או 5 ל-12 שעות עבודה, ולא יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע. כמו כן, ביום שאינו המנוחה השבועית, ניתן להעסיק על 6 שעות נוספות.

 

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק