נהג חלוקה הוכיח: יום העבודה התחיל שעתיים לפני החתמת הכרטיס
 
 
 

דיני עבודה

 

נהג חלוקה הוכיח: יום העבודה התחיל שעתיים לפני החתמת הכרטיס

בתביעה מול מאפית ״דגנית עין בר״ הצליח הנהג להראות שבשל מיקום שעון הנוכחות במפעל החתמת הכרטיס נעשתה לאחר שבוצעו הפריקות וההעמסות. הנתבעת תשלם לו הפרשים של יותר מ-65,000 שקל.

בית הדין לעבודה הכריע לאחרונה במחלוקת בין המאפיה לנהג בעניין שעות עבודתו ותוספות שכר שונות. הנתבעת טענה שהנהג התחיל את יום העבודה ב-4:00 בבוקר אך השופטת הדס יהלום קבעה שעמדתה לא הגיונית לנוכח הפעולות שנדרש הנהג לבצע בטרם תחילת הנסיעה והעובדה שהלחם אמור להגיע לחנויות כבר ב-6:00 בבוקר.

בתביעה שהוגשה ב-2014 סיפר העובד שהוא מועסק כנהג חלוקה על ידי הנתבעת, ״דגנית עין בר״, משנת 1999. לדבריו, נקלט לעבודה אצלה לאחר שמאפיה קודמת בה עבד נסגרה והתמזגה עם הנתבעת. לטענת התובע שתי המאפיות היו חברות באיגוד האופים וכפופות למספר הסכמים קיבוציים.

בתביעתו טען הנהג שהתובעת לא שילמה לו בתקופת עבודתו את מלוא זכויותיו והוא זכאי לתגמול עבור שעות נוספות וכן לזכויות המגיעות לו מכוח ההסכמים כגון ״תוספת ותק״, ״תוספת לילה״ ו״תוספת משפחה״.

הוא ציין שהגיע למאפיה בכל יום בשעה 2:45 לפנות בוקר. עבודתו כללה החזרות של סחורה, העמסת סחורה חדשה ויציאה לקו החלוקה והסתיימה בדרך כלל ב-11:00, למעט ימי חמישי בהם העבודה הסתיימה ב-14:00 בצהריים.

התובע ציין שהנתבעת לא שילמה לו תוספת לילה כנדרש. כמו כן, היה עליה לחשב את הותק שלו ככולל את שנות עבודתו במאפייה הקודמת.

הנתבעת בתגובה  צירפה דוחות נוכחות שמהם עלה שהתובע הדפיס את שעת הכניסה לעבודה בדרך כלל בשעה 4:00 בבוקר. לטענתה, הוא סיים את יום עבודתו לכל היותר ב-8:00 או 9:00 ואינו זכאי לשעות נוספות.

התובע השיב שלא הגיוני שהתחיל את העבודה ב-4:00 לנוכח העובדה שנדרשו לו שעתיים התארגנות במפעל שכללו פריקת ארגזים והעמסות ונסיעה של כשעה נוספת עד הלקוח הראשון. לדבריו, מאחר שמיקום שעון הנוכחות היה רחוק מאזורי הפריקה וההעמסה ההחתמה נעשתה בסיומם, בסמוך ליציאה לחלוקה.

פער של 2 דקות

סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, קיבלה את התביעה בחלקה. היא קבעה שהראיות מצביעות על כך שהתובע הועסק על ידי הנתבעת כעובד חדש.

לדבריה, מהעדויות עולה בבירור שהדוחות אינם משקפים את שעות העבודה האמיתיות של התובע והוא היה מגיע למאפיה לפני השעה שבה החתים כרטיס.

השופטת ציינה שמהדוחות עולה שלעיתים הפער בין ״כניסה״ ל״יציאה״ הוא של 2 דקות ולא יותר, והדבר תומך בטענת התובע. לקביעת השופטת, התובע הגיע לעבודה ב-2:45 כפי שהעיד.

לעניין סיום העבודה, כתבה השופטת שמכיוון שידוע שלחם אמור להגיע לחנויות בשעות הבוקר המוקדמות לא סביר שקו החלוקה יסתיים בשעה 11:00. לפיכך היא קיבלה את עמדת הנתבעת וקבעה שהוא סיים את עבודתו ב-9:00, למעט ימי חמישי בהם העבודה הסתיימה ב-14:00.  

מאחר שהנתבעת אישרה שלא שולמה לתובע תוספת לילה קיבלה השופטת את התביעה ברכיב זה. עוד היא קבעה שהוא זכאי לתוספת ותק בגין תקופת העסקתו על ידי הנתבעת וכן לדמי חג ששולמו לו בחסר. כמו כן השופטת פסקה שהתובע זכאי לגמול שעות נוספות בגין ימי חמישי.

בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לשלם לתובע 64,788 שקל עבור תוספת לילה, תוספת ותק ודמי חג. בנוסף נקבע שעליה לערוך חישוב של השעות הנוספות המגיעות לו.

לחובת הנתבעת נפסקו הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 7,500 שקל.

ב״כ התובע: עו"ד עבודה שלמה בכור

ב״כ הנתבעת: עו"ד אורלי לייבו

 

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


מאת: עו"ד ליאת אקיקוס העוסקת בדיני עבודה 

הכותבת לא ייצגה בתיק.

באדיבות: אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

עואד עמאש נ' דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה

 


 

הידעת?

עם אפליקציית הנוכחות O'time, אפשר לחתום  נוכחות מכל מקום!
(מבוסס מיקום)
הקלק/י למידע נוסף >>

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק