ניכוי מס תשומות בגין הוצאות רכב מעורבות
 
 
 

מס הכנסה

 

ניכוי מס תשומות בגין הוצאות רכב מעורבות

ביום 29.5.2019 ניתן פס"ד בעניין חברת ינות ביתן (ע"מ 22444-12-15) (להלן: החברה)  בעניין שומת מס תשומות שהוציא מנהל מע"מ לחברה בגין מס תשומות שניכתה החברה בשל הוצאות אחזקת כלי רכב פרטיים שהעמידה לשימוש עובדיה.

 רקע

החברה עוסקת בתחום הקמעונאות ומחזיקה בסניפים בפריסה ארצית. בין השאר החברה הצמידה לעובדיה כלי רכב פרטיים ונשאה בהוצאות אחזקה ושימוש של כלי הרכב. בשנים 2009-2012 ניכתה החברה מס תשומות בשיעור 2/3 בהתאם לתקנה 18(ב)(2) לתקנות מס ערך מוסף  המאפשרת זאת, אם עיקר השימוש בכלי הרכב הוא לצרכי העסק.

המחלוקת

המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה האם מרבית השימוש בכלי הרכב הוא לצרכים עסקיים או לצרכים פרטיים, ובעיקר האמור הוא לגבי הנסיעות מבית למקום העבודה וחזרה, אשר היוו חלק נכבד מסך כל הנסיעות.

מנהל מע"מ טען כי לא הוכח שהנסיעות היו הוצאה לטובת העסק, קרי: ניתן לקבוע כי הללו הינן "פרטיות. ככל שכך יקבע הרי שיותר ממחצית הוצאות הרכב שימשו לצרכים פרטיים, ועל כן היה על החברה לנכות רק 1/4 ממס התשומות בגין הוצאות  כלי הרכב וזאת בהתאם לתקנה 18(ב)(3), המתייחסת למצב בו עיקר התשומות הוא לא לשימוש העסק.

החברה טענה כי עיקר השימוש ברכבים הוא לצרכי העסק, לרבות נסיעת העובד מביתו לעבודה וחזרה הואיל ולמעביד נצמחת הנאה של ממש בין היתר בניידות העובד. לחלופין, גם אם מדובר בנסיעה פרטית הרי שחישוב אמת מלמד שמרבית הנסיעות הן עדיין לצרכי העסק, ולחילופי חלופין יש לאמץ את תקנות מ"ה ולאפשר ניכוי תשומות של 45%.

קביעת בית המשפט

תקנה 15א אינה חלה כאשר מדובר בהוצאה מעורבת (טובת עובד וטובת מעביד) במקום שישנה תקנה ספציפית (תקנה 18).

על החברה רובץ נטל השכנוע על זכאותה לניכוי מס תשומות ובמיוחד לאור העובדה שאין לכך תיעוד בפנקסי החברה.

מכיוון שהחברה לא שכנעה כי הנסיעות ממגורי העובד למקום העבודה וחזרה הן עסקיות ומשלא הוכח שרוב הנסיעות הן עסקיות, שעור ניכוי מס התשומות יהיה בהתאם לתקנה 18(ב)(3), קרי 25% בלבד.

אין להטיל על מנהל מע"מ לקבוע שיעור התרת ניכוי מס תשומות באופן מדויק לפי שיעור היותה של תשומה מעורבת לצורכי עסק/לא עסק (על פי האמור בתקנה 18(ב)(1), משלא ניתנו לו כלים מדויקים וברורים ע"י העוסק, לקבוע קביעה כאמור.

"אין כל הצדקה לקבוע למערערת שיעור ניכוי בהתאם לתקנות מס הכנסה (45% – א.ח.א.כ), ויש לפעול כמצוות דיני מע"מ".

לסיכום: במקרה של הוצאה מעורבת, מאפשרת תקנה 18 בנוסף לשעורים הקבועים בה 1/4 או 2/3 התרת ניכוי מע"מ לפי נתוני אמת אך נטל ההוכחה חל על החברה.

יצויין כי בשונה מקביעות שיפוטיות שנעשו באחרונה בעניין שווי השימוש ברכב לעניין מס הכנסה, בהן נקבע כי קביעת התקנות והסכומים בה הינם מוחלטים ואין לסטות מהן (ראה למשל מבזק 784), הרי שביהמ"ש בעניינו הסכים ודן בסוגיית היותה של תשומה בשל החזקת כלי רכב, כתשומה עסקית או פרטית, ומשלא שוכנע כי הינה עסקית (כגון ניהול יומני שיחות עבודה תוך כדי הנסיעה וכד'), קבע כי הללו הוצאות שלא לצורכי העסק, קרי פרטיות. יכול ובנסיבות אחרות, הקביעה השיפוטית, תהא הפוכה.


מאת: רו”ח אייל כרמי ורו"ח (משפטן) ישי חיבה,  ממשרד ארצי חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי.

 www.ahe-tax.co.il

 
 
 

הרשמה חינם למגזין:

 




 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
 
 

 
 
 

הצטרפו לעוקץ בפייסבוק